בחולים עם הפרעות אכילה סיכון מוגבר לנסיונות אובדניים או תמותה עקב אובדנות, גם לאחר תקנון להפרעות פסיכיאטריות נלוות דוגמת דיכאון. הסיכון מוגבר במיוחד בנוכחות קרוב משפחה עם הפרעות אכילה, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
מדגם המחקר כלל 15,457 נשים ו-991 גברים עם הפרעות אכילה, כולל 7,680 נשים ו-453 גברים עם אנורקסיה נרבוזה, ו-3,349 נשים ו-61 גברים עם בולימיה נרבוזה.
מהנתונים במהלך המעקב עלה כי הסיכון למעשה אובדני היה מוגבר משמעותית בקרב אלו עם הפרעות אכילה מכל סוג (יחס סיכויים של 5.28), כמו גם הסיכון לתמותה עקב אובדנות (יחס סיכויים של 5.39), בהשוואה לאלו ללא הפרעות אכילה.
לאחר תקנון למחלות רקע, כולל הפרעת דיכאון מג’ורית, הפרעת חרדה, והפרעות שימוש בחומרים, יחסי הסיכויים היו נמוכים יותר, אך נותרו מובהקים סטטיסטית לנסיון אובדני (יחס סיכויים של 1.82) ותמותה עקב אובדנות (יחס סיכויים של 2.04) בקרב אלו עם הפרעות אכילה.
באשר לנסיונות אובדניים ותמותה עקב אובדנות, התוצאות נותרו גבוהות יותר לאחר תקנון להפרעות פסיכיאטריות בחולים עם אנורקסיה נרבוזה (יחס סיכויים מתוקן של 1.70 ו-2.67, בהתאמה) ובולימיה נרבוזה (יחס סיכויים מתוקן של 1.88 ו-1.48, בהתאמה).
לא תועדו הבדלים משמעותיים בין המינים בסיכון לנסיון אובדני או תמותה עקב מעשה אובדני לפני או אחרי תקנון למחלות רקע.
הקשר נותר מובהק סטטיסטית, עדות לכך שהסיכון המוגבר לנסיון אובדני בנוכחות הפרעות אכילה אינו מוסבר כולו ע”י הפרעות פסיכיאטריות.
בנוכחות אח עם הפרעות אכילה תועד סיכון מוגבר לנסיונות אובדניים (יחס סיכויים של 1.41). הסיכון נחלש מעט עם קרובי משפחה רחוקים יותר, דוגמת אחאים חורגים או בני דודים.
החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הקשר בין הפרעות אכילה ובין אובדנות מושפע מגורמי סיכון משפחתיים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!