בנשים בעלות עודף-משקל שהקפידו על דיאטה דלת-קלוריות וצום למשך שלושה ימים בשבוע תועדה ירידה גדולה יותר במשקל הגוף וסמנים קרדיו-מטבוליים טובים יותר, בהשוואה לנשים שרק הפחיתו את הצריכה הקלורית, צמו בלבד, או לא עשו אף אחד משני אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בן שמונה שבועות, אשר פורסמו במהדורת חודש ינואר בכתב העת Obesity.
החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר, שכלל 88 נשים בגיל העמידה ובגיל מבוגר יותר, אשר סבלו מהשמנת-יתר או עודף-משקל וחולקו באקראי לארבע גישות שונות. מטרתם הייתה להשוות את תוצאות צריכה לסירוגין לעומת צריכה רציפה של מזון בשתי רמות אנרגיה שונות וההשפעה על רגישות לאינסולין, משקל גוף, הרכב גוף וסמנים קרדיו-מטבוליים, וכן לבחון את השינויים המטבוליים כאשר המשתתפים עברו ממצב “שובע” למצב “רעב”.
לאחר שבועיים של הרצה, 88 נשים בגילאי 35-70 שנים, עם מדד מסת גוף של 25-42 ק”ג למטר בריבוע, אשר לא סבלו מסוכרת ולא היו פעילות גופנית, חולקו באקראי לארבע קבוצות למשך שמונה
שבועות:
· קבוצת ביקורת ללא הפחתת צריכה קלורית או צום (100% מהקלוריות שנדרשו לשמור על המשקל הבסיסי): 12 נשים.
· צום לסירוגין וצריכה קלורית מופחתת (70% מהקלוריות שנדרשו לשמירה על משקל הבסיס): 26 נשים.
· צום לסירוגין, ללא צריכה קלורית מופחתת: 25 נשים.
· צריכה קלורית מופחתת רציפה (70%), ללא צום: 25 נשים.
בקבוצות הנשים שצמו, הצום נמשך בין שמונה בבוקר ועד שמונה בבוקר למחרת בשלושה ימים לא-עוקבים בשבוע, כאשר הותר להם רק לשתות מים וכמות קטנה של משקאות ומזון ללא-קלוריות (קפה שחור או תה, משקאות דיאטטיים, לעיסת מסטיק) ו-250 מ”ל של מרק בשר.
כל המזונות ניתנו לנשים כל שבועיים, והדיאטה שלהן כללה הרכב תזונתי דומה (35% שומנים, 15% חלבונים ו-50% פחמימות). הנשים השלימו רשימת שאלות יומית, אשר הוגשה בביקורים השבועיים במרפאה.
החוקרים בחנו את הרגישות לאינסולין, הרכב הגוף, משקל וסמנים בדם בתחילת המחקר ולאחר שמונה שבועות ביום “שובע” (לאחר 12 שעות צום, בלילה, בכלל המשתתפים) ולאחר 24 שעות של צום (בקבוצות שכללו צום).
בנשים בקבוצת צום לסירוגין עם צריכה קלורית מופחתת תועדה ירידה גדולה יותר במשקל הגוף, מסת השומן וריכוז כולסטרול כללי ו-LDL, כמו גם ריכוז נמוך יותר של NEFA (Non-Esterified Fatty Acid), בהשוואה לנשים שהפחיתו צריכה קלורית בלבד, או אלו שצום לסירוגין בלבד.
צום לסירוגין היה יעיל יותר מהגבלה תזונתית בהפחתת משקל הגוף ושיפור הבריאות המטבולית, כאשר ניתן עם חסר אנרגיה דומה, אך לא השפיע באופן שונה על הרגישות לאינסולין. כאשר צום לסירוגין בוצע ללא הגבלה קלורית, זוהתה עליה זמנית בסמני סיכון לסוכרת ולא חל שיפור כולל במדדים המטבוליים, בהשוואה לקבוצות האחרות, זאת למרות ירידה קטנה במשקל.
ממצאי המחקר מעידים כי גישות הכוללות צום לסירוגין עשויות לשפר את הבריאות המטבולית, כאשר משולבות עם דיאטה הכוללת הגבלה קלורית, אך לא כאשר מאזן האנרגיה נותר על כנו.
החוקרים תומכים בהשלמת מחקרים נוספים בנושא ומודעים לכך שלא ניתן להכליל את ממצאי המחקר הנוכחי לאוכלוסיות אחרות או להתערבויות ממושכת יותר.
Obesity. 2019;27:50-58
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!