לדף הראשי  |   שלח לחבר  |   הדפס מאמר  |  

 

מטופלים ששרדו מחלות ממאירות בילדות מצויים בסיכון גבוה להחמרת בריאת העצם בבגרות מוקדמת ונדרש מעקב הדוק אחר סימנים של הידרדרות השלד, כך עולה מהמלצות חדשות מטעם ה-International Osteoporosis Foundation.

 

המומחים מסבירים כי בילדים ומתבגרים שטופלו למחלות ממאירות, תתכן השפעה שלילית להשגת שיא מסת העצם בבגרות. מסיבה זו יש לעקוב מקרוב אחר בריאות העצם בילדים ומתבגרים עם היסטוריה של ממאירות.

 

כל הטיפולים למחלות ממאירות עשויים להביא לירידה במסת העצם בעקבות שינויים אנדוקריניים ארוכי-טווח, דוגמת פגיעה בתפקוד הגונאדות, חסר הורמון גדילה ושינוי בהרכב הגוף. יתרה מזאת,  בילדים לאחר טיפולי סרטן ייתכן סיכון לחסרים תזונתיים ורמות נמוכות של פעילות גופנית, אשר עלולים לפגוע במסת ואיכות העצם.

 

ההמלצה הראשונה היא להשלים הערכה של צפיפות העצם בתחילת המחקר בעת תחילת מעקב ארוך-טווח אחר מטופלים ששרדו ממאירות בילדות, לרוב כשנתיים לאחר סיום הטיפולים. יש להשלים בדיקת DEXA של עמוד השדרה והירך לאבחנה וניטור שינויים בצפיפות העצם בחולים אלו.

 

עוד מומלץ על השלמת בדיקת צפיפות עצם במרכזים מומחים, היכולים לפרש סקירות של ילדים. חשוב גם להשלים בדיקות מעבדה למטבוליזם של העצם, תפקוד כלייתי וגורמים אחרים שנקשרו עם אוסטיאופורוזיס.

 

בשל שכיחות גבוהה של חסר ויטמין D וצריכה לא-מספקת של סידן בילדים ששרדו ממאירות, תתכן תועלת לצריכה הולמת בתזונה או תוספי סידן וויטמין D.

 

בנוסף, פעילות גופנית נושאת משקל מעודדת צפיפות עצם בילדים ומסייעת בשמירה על מסת העצם במבוגרים, כאשר פעילות גופנית מומלצת מאוד בילדים ששרדו ממאירויות בילדות.

 

אין נתונים ברורים אודות חשיבות מתן הורמוני גדילה בילדים בהם תועדה פגיעה בציר הורמון גדילה בעקבות הטיפול לממאירות. לאור הנטל הרב של זריקות לטיפול במצבים אלו, התועלת אינה מצדיקה את הסיכונים והעלויות.

 

עוד מזהירים המומחים כי יש לקחת בחשבון כי טיפולים העלולים לפגוע בגונאדות מעלים את הסיכון לאי-ספיקה שחלתית מוקדמת וחסר טסטוסטרון, אשר עשויים להשפיע לרעה על הפוריות בעתיד.

 

בסך הכול אין עדויות רבות אודות תכשירים ספציפיים לעצם, דוגמת ביספוספנטים במבוגרים צעירים עם אוסטיאופורוזיס שניוני. אין נתונים התומכים במינון אופטימאלי או משך אופטימאלי של ביספוספנטים במבוגרים צעירים. הנתונים אודות שימוש ב-Denosumab גם מוגבלים, אם כי יש עדויות מסוימות כי התרופה מעלה את צפיפות העצם בילדים.  ל-Teriparatide אזהרת קופסא שחורה כנגד שימוש בילדים בשל סיכון מוגבר לאוסטיאוסרקומה בילדים.

 

לסיום, ילדים ששרדו ממאירות בילדות מצויים בסיכון להתפתחות נמק א-וסקולארי של העצם – סיבוך מסוכן בילדים, בפרט אלו שטופלו כנגד לויקמיה. גם במקרה זה, מאחר ואין קונצנזוס אודות הטיפול במצבים אלו, דרושים מחקרים נוספים בנושא.

 

Ann Oncol. 2019;30:908-920

 

לידיעה במדסקייפ