בקרב חולים עם סרטן ערמונית אגרסיבי, עם מדד גליסון של 9-10, טיפול קרינתי עם טיפול הורמונאלי היה לפחות דומה ביעילותו לטיפול ניתוחי, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology.
המחקר הרטרוספקטיבי בחן את התוצאות ב-639 גברים (גיל ממוצע של 66 שנים) עם סרטן ערמונית לא-גרורתי, בשלב קליני T1-4, עם מדד גליסון של 9-10, ללא מעורבות קשריות לימפה. מטרת החוקרים הייתה לבחון אם בחולים אלו טיפול שכלל כריתה רדיקאלית של הערמונית עם קרינה חיצונית ו/או ADT (Androgen Deprivation Therapy) הסיכון לתמותה מכל-סיבה וסיכון לתמותה עקב סרטן ערמונית היו שונים בהשוואה לטיפול שכלל קרינה חיצונית, ברכיתרפיה ו-ADT.
החוקרים מדווחים כי 80 גברים השלימו טיפול שמרני וב-559 גברים הטיפול כלל כריתה רדיקאלית של הערמונית עם דיסקציה של קשריות לימפה אגניות. המעקב החל ביום הטיפול הקרינתי או הניתוח והסתיים ב-27 באוקטובר, 2017.
לאחר חציון מעקב של 5.5 שנים אחר 80 גברים שטופלו שמרנית ו-4.8 שנים אחר אלו שהשלימו ניתוח של הערמונית, החוקרים מדווחים על 161 מקרי תמותה, כולל 106 מקרי תמותה עקב סרטן ערמונית (66%).
החוקרים לא זיהו הבדלים מובהקים בסיכון לתמותה עקב סרטן ערמונית או בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואת גברים שטופלו בגישה ניתוחית לעומת אלו שטופלו בגישה שמרנית.
ממצאי המחקר מעידים כי סביר לשקול טיפול בקרינה חיצונית, ברכיתרפיה ו/או ADT או טיפול ניתוחי בדמות כריתה רדיקאלית של הערמונית עם קרינה ו/או ADT במקרים של סרטן ערמונית עם מדד גליסון 9-10, מאחר והסיכון לתמותה מכל-סיבה או תמותה עקב סרטן ערמונית היה דומה בשני המקרים.
JAMA Oncology 2018
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!