Stroke

ה-USPSTF מפרסם את ההנחיות הסופיות לנטילת אספירין למניעת תחלואה קרדיווסקולרית וסרטן קולורקטאלי (Annals of Internal Medicine )

אנשים בגיל 50-69 עם סיכון למחלה קרדיווסקולרית (CVD) של מעל 10% ל-10 השנים הבאות, ואשר אינם בסיכון מוגבר לדימומים צריכים לשקול בחיוב נטילת מינון נמוך של אספירין למניעת CVD , סרטן קולורקטאלי – כך עולה מההמלצות הסופיות של כוח המשימה המניעתי של ארה”ב (USPSTF) , אשר פורסמו היום ב-Annals of Internal Medicine .

אנשים השוקלים התחלת טיפול באספירין צריכים להיות עם תוחלת חיים של 10 שנים לפחות עם נכונות ליטול לאורך 10 שנים מינון נמוך יומי של אספירין. (מתחת ל-100 מ”ג ליום).  ההחלטה צריכה להיות אינדיבידואלית לאחר התייעצות עם רופא. נטילה יומית של אספירין יכולה לסייע במניעת התקפי לב, שבץ איסכמי, וסרטן , אך היא גם מעלה את הסיכון לתופעות לוואי רציניות, ובעיקר דימומים בקיבה ובמערכת העיכול ולשבץ מדמם.

החוקרים מצאו שבמסגרת הפרקטיקה הנוכחית, מבין אלו שמתאימים לטיפול באספירין ואשר נמצאים בסיכון מוגבר ל-CVD , כ-41% קיבלו המלצה מהרופא המטפל ליטול אספירין. מבין אלה שהומלץ להם ליטול אספירין ואשר היו מעל גיל 65 שיעור ההיענות להמלצה הוא 80% .

המחברים מציינים שחלק מהאוכלוסייה המבוגרת שמחליטה שמניעת אוטם שריר הלב או שבץ חשובה להם יותר מהסיכון לדימום במערכת העיכול, ולכן נוטים להחליט ליטול אספירין גם ברמות נמוכות יותר של סיכון ל-CVD מאשר אלה שמודאגים יותר מהדימומים.

כוח המשימה נקט בצעד הלא מקובל של התבססות על מודל סימולציה בכדי לנתח את התועלות והנזקים בהתבסס על גיל, מין וסיכון ל-CVD ושקלול התוצאות על בסיס שלושה סקירות שגם הן פורסמו בכתב העת, לפני השלמת ההמלצות.

המודל שהוכן מצא שמשטר של טיפול לאורך החיים של אספירין צפוי להפחית את התחלואה עבור מרבית הגברים והנשים שאינם בסיכון מוגבר לדימומים (כלומר, הסטוריה של כיבי קיבה, דימומים לאחרונה, שימוש בתרופות שמגבירות סיכון לדימום כמו נוגדי קרישה או נוגדי טסיות) , כשהתועלת הרבה ביותר היא כאשר המטופלים מתחילים ליטול את האספירין מוקדם, בין גיל 40-60 .

משטר טיפולי כזה צפוי גם להעלות את תוחלת החיים עבור מרבית הגברים והנשים אשר החלו את הטיפול בין גיל 40-59 ועבור אלה שהיו עם סיכון מוגבר ל-CVD אשר החלו ליטול את האספירין בין גיל 60-69.

עבור אלה שהם בשנות ה-70 שלהם, אלה שהסיכון שלהם ל-CVD ל-10 השנים הבאות היה של 20% ומטה, התועלת הכוללת לא הייתה גדולה יותר מאשר הנזקים הצפויים. בנוסף לכך, אלה שאין עדות מספקת לנטילה מניעתית ראשונית של אספירין בגברים מתחת לגיל 50 .

המחברים מציינים שאספירין מנוע CVD בגלל יכולתו להפחית את קרישי הדם שנוצרים מזרימת דם מופחתת בנגעים טרשתיים והפחתת נזק היפוקסי לרקמות הלב והמוח.

 המכניזם של מניעת התפתחות סרטן קולורקטאלי אינה מובנת עדיין מספיק, אך ייתכן שהיא תוצאה של התועלת האנטי-דלקתית של אספירין, סבורים החוקרים.

לדעת המחברים למציאת טיפול מניעתי אפקטיבי ל-CVD וסרטן חשיבות קריטית. ב-2011, החוקרים מעירים, למעלה ממחצית מקרי המוות בארה”ב היו כתוצאה של מחלות לב, שבץ או סרטן, כשסרטן קולורקטאלי היווה את הסיבה המובילה לתמותה מסרטן.

המלצות אלה מעדכנות את המלצות ה-USPSTF משנת 2009 לגבי שימוש באספירין למניעת CVD , כמו גם ההמלצות מ-2007 למניעת סרטן קולורקטאלי.

מחברי המסמך טוענים שהם מכירים בכך שלמרות שהרופאים צריכים להבין את העדויות, קיימים שיקולים נוספים בעת שהם ממליצים על טיפול למטופל אינדיבידואלי. .

Ann Intern Med. Published online April 12, 2016.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם בילידי אוקטובר סיכון מופחת לשפעת? (BMJ)

    האם בילידי אוקטובר סיכון מופחת לשפעת? (BMJ)

    בילדים קטנים שנולדו במהלך חודש אוקטובר סיכון מופחת להדבקה בשפעת כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים כותבים כי הסיבה לכך נעוצה ככל הנראה בעובדה שילדים נוטים לקבל חיסונים בביקורים סדירים בחודש בו הם נולדו וחודש אוקטובר הינה תקופה מצוינת לקבל את החיסון כנגד שפעת. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים ממאגר הנתונים MarketScan […]

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    מנתונים חדשים מארצות הברית שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי בעונת 2023-2024 נרשמה עליה חוזרת בשיעור מקרי זיהום נשימתי משנית ל-Mycoplasma pneumoniae בארצות הברית, זאת לאחר ירידה בשיעור המקרים במהלך מגפת הקורונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Mycoplasma pneumoniae כולל תסמינים נשימתיים קלים, כאשר המצב הקליני לעיתים מכונה דלקת ריאות מהלכת (Walking Pneumoniae). […]

  • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

  • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

  • עבודה ממושכת בישיבה מעלה סיכוי ל-CVD ותמותה מכל סיבה, הפסקות תכופות עשויות לעזור (JAMA Network Open)

    עבודה ממושכת בישיבה מעלה סיכוי ל-CVD ותמותה מכל סיבה, הפסקות תכופות עשויות לעזור (JAMA Network Open)

    מחקר שפורסם לאחרונה ב- JAMA Network Open חשף כי אנשים שבעיקר יושבים בשעות העבודה מתמודדים עם סיכון מוגבר לתמותה ממחלות לב וכלי דם (CVD- cardiovascular disease) ביותר משליש בהשוואה לאלה שעבודתם בעלת אופי פחות יושבני. לאור הנחיות ארגון הבריאות העולמי לשנת 2020 הדוגלות נגד התנהגויות יושבניות, חוקרים מהאוניברסיטה הרפואית של טייפה, טאיוואן, חקרו את ההשפעות […]

  • האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של טיפולי פוריות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי במהלך אשפוז לצורך ללידה, קשר אשר נותר על כנו ללא תלות בגיל האם. טיפול בהפרעות פוריות נקשר במחקרים קודמים עם סיכון מוגבר למחלות כלי דם, אך התוצאות אינן עקביות. נזק לאנדותל, שחרור […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה