רופא משפחה בקופת חולים מעוניין לקבל את אביו החולה לטיפול, זאת תוך כדי הקדמתו לחולים שהמתינו בתור לפניו. האם הדבר מותר?
רופא המשמש מספר שנים כרופא משפחה באחת מקופות החולים, שלח למכון לרפואה והלכה את השאלה הבאה:
בדרך כלל כאשר אני במשמרת מטופלים על ידי חולים רבים, וכמו שנהוג בכל מוסד תקין, מותקנת בכניסה לקופת החולים מכונת מספרים, וכל אדם נוטל פתק ממוספר מיד בכניסתו וממתין לתורו.
באחד הבקרים בזמן האחרון, בעת ששימשתי כרופא המשפחה בקופת החולים, אבי לא חש בטוב והגיע להיבדק ולקבל טיפול בסניף שבו עבדתי, מיד כשנכנס נטל את פתקת התור והמתין בספסל הממתינים. מתוך חדר הרופא הבחנתי שאבי נעשה עצבני מרגע לרגע, ועל כן חפצתי להכניסו לטיפול לפני החולים האחרים שהמתינו לפניו בתור. שאלתי היא, האם מצוות כיבוד אב מחייבת להקדים את הטיפול באבי לפני חולים אחרים שהמתינו לפניו, או שאין בכך מצווה וחיוב, והדבר אף אסור, מאחר שבכך נגרם צער לבני אדם אחרים?
תשובה: במסכת בבא מציעא [דף לג עמוד א] קובעת הגמרא שאדם המוצא ברחוב שני חפצים, אחד מהם שייך לאביו, והאחר שייך לרבו שלימדו תורה, חובה עליו להקדים ולהשיב את השייך לאביו לפני השבת החפץ השייך לרבו (באופן שהוא אינו “רבו המובהק”). מוכח מדבריה, שיש מצווה להקדים את האב לבני אדם אחרים בעשיית חסד. כמו כן מובא בשולחן ערוך [יורה דעה סימן רנב סעיף ט], שאדם שאביו מוחזק בשבי יחד עם בני אדם נוספים, עליו להקדים ולשחרר את אביו לפני האחרים. עוד מבואר שם [סימן רנא], שאף אם אביו ובנו מוחזקים בשבי, עליו להקדים את פדיית אביו לפדיית בנו.
שורש הלכה זו נעוץ בפסוק הנאמר בפרשת מקץ [בראשית מג, ח], בו יהודה אומר ליעקב אביו – “שלחה הנער איתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו”, ממה שהקדים יהודה בסוף דבריו את יעקב אביו לפני ילדיו שלו, מוכח שבענייני חסד והטבה יש חובה להקדים את האב לכל אדם אחר ואפילו לבנו.
אמנם דיני הקדמת האב אמורים על אדם פרטי בלבד, אבל אדם שממונה על ציבור של אנשים, ויש לו אחריות כלפיהם, לאדם כזה אין זכות להקדים את קרוביו על פני בני אדם אחרים. כך פסק השולחן ערוך [יורה דעה סימן רנז סעיף י]: “המחלק צדקה, צריך ליזהר שלא ירבה לקרוביו יותר משאר בני אדם. ודווקא גבאי, אבל כל אחד מותר ליתן צדקה שלו או מעשר שלו למי שירצה מקרוביו, והם קודמים”.
הלכה זו נאמרה אפילו על גבאי צדקה העובד בהתנדבות, ובוודאי שהדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר על אדם המקבל משכורת ממקום עבודתו בכדי להיות אחראי על רווחת אנשי מקומו, שעליו להיות כפוף לכל תנאי עבודתו.
מעתה נשוב לנידון שאלתנו: במרפאה ציבורית יש לרופא לנהוג על פי כללי המעביד – שהיא הנהלת קופת החולים, ומאחר שהיא קבעה את סידורי התורים בהמתנה לרופאים, עליו לכבד זאת גם אם אביו הוא זה שממתין בתור, ואסור לו להקדימו ולהכניסו לטיפול לפני החולים שהמתינו לפניו.
מאידך, רופא המנהל קליניקה פרטית, חובה עליו להקדים את הטיפול באביו לפני כל האחרים הממתינים, שאביו קודם לכל אדם, ומאחר שהתור נקבע על פי קביעת הרופא עצמו, אין הוא משועבד לתור. (אכן יש לבדוק בחוקי המדינה שבה שוהה הרופא, האם יש בה חוק המחייב סידור של תורים במרפאות ואיסור הקדמת אדם שלא על פי התור. אם אכן יש חוק כזה, הרופא משועבד לאותו חוק ואין לו להקדים את אביו בתור גם בקליניקה פרטית).
הכותב – הרב יעקב וינר שליט”א, עומד בראש מוקד רפואה והלכה בארגון יד שרה, אשר נותן מענה בשאלות הלכתיות רפואיות.
ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת שדרות הרצל 124 ירושלים.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!