השתלת צואה עשויה לשמש כחלופה לטיפול אנטיביוטי כקו-ראשון לטיפול בזיהום אקוטי ב-Clostridium difficile, כך עולה מתוצאות מחקר חדש בנושא מנורבגיה, אשר פורסמו כמכתב לעורך בכתב העת New England Journal of Medicine.
החוקרים למעשה מצאו כי בקרב חולים לאחר השתלת צואה תועדה תגובה ממושכת יותר. לאחר 70 ימים, השתלת צואה לוותה בסיכוי נמוך יותר להישנות מאוחרת של Clostridium difficile.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 20 חולים מתאימים עם C. difficile, ללא היסטוריה של זיהום קודם, אשר חולקו לטיפול ב-Metronidazole פומי במינון 400 מ”ג, שלוש פעמים ביום, למשך עשרה ימים, או להשתלת צואה באמצעות חוקן.
בשבעה מבין שמונה חולים בקבוצת ההתערבות וחמישה מבין 11 חולים בקבוצת הטיפול ב-Metronidazole תועדה החלמה קלינית ללא הישנות במהלך המעקב או תגובה שניונית ללא הישנות אך דרישה לטיפול נוסף לפני השגת ריפוי קליני (78% לעומת 45%). החוקרים מסבירים כי מדובר בטיפול בשורש הבעיה תיקון הפגיעה בתפקוד המיקרוביום.
החוקרים גם בחנו את תוצאות השתלת צואה לטיפול בחולים עם זיהומי Clostridium difficile חמור ומסובך. מדובר באוכלוסיית חולים קשים, אשר באופן מסורתי היו מופנים לניתוח להסרת המעי הגס, עם תחלואה ותמותה בתר-ניתוחית גבוהות.
כיום ישנם מאות מחקרים להערכת השתלת צואה ברחבי העולם, כולל בחינת התועלת של גישת טיפול זו למחלת מעי דלקתית, תסמונת מעי רגיז, השמנה, ואף מחלות נוירולוגיות דוגמת אוטיזם.
N Engl J Med. Published online June 2, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!