משפחה

ההשפעה של פיזור רקמת שומן על הסיכון למחלות לב וכלי דם בנשים עם היסטוריה של סרטן השד (Journal of Clinical Oncology)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פיזור השומן בגוף וסוג השומן הינם גורמי סיכון חשובים למחלות לב וכלי דם בקרב נשים ששרדו סרטן שד, גם באלו אשר אחרת לא היו מוגדרות בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם, דוגמת נשים בעלות משקל תקין.

מדגם המחקר כלל 2,943 נשים (גיל ממוצע של 56 שנים) עם סרטן שד לא-גרורתי וללא היסטוריה של מחלות לב וכלי דם. החוקרים העריכו את מדדי השמנה ויסארלית (סמ”ר), השמנה תת-עורית (סמ”ר) והשמנה תוך-שרירית (הסננה שומנית לתוך השריר, לפי מדדי Hounsfield Units). הם בחנו את יחסי הסיכון למחלות לב וכלי דם עם כל עליה של סטיית תקן בהשמנה.

לאורך חציון מעקב של 6 שנים תועדו 328 אירועים קרדיווסקולאריים. כל עליה של סטיית תקן בהשמנה ויסארלית או תוך-שרירית לוותה בעליה של 15% ו-21%, בהתאמה, בסיכון למחלות לב וכלי דם.

עודף שומן ויסארלי ותוך-שרירי זוהה בנשים לאורך כל קטגוריות מדד מסת הגוף. בקרב נשים בעלות משקל-תקין, כל עליה של סטיית תקן בהשמנה ויסארלית לוותה בעליה של 70% בסיכון למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 1.70, רווח בר-סמך 95% של 1.10-2.62).

החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין השמנה ויסארלית והשמנה תוך-שרירית ובין היארעות מוגברת של מחלות לב וכלי דם בנשים לאחר אבחנה של סרטן שד, ללא תלות בגורמי סיכון קיימים למחלות לב וכלי דם או בטיפול לממאירות. ההיארעות המוגברת של מחלות לב וכלי דם בקרב נשים בעלות משקל-תקין עם השמנה ויסארלית גדולה יותר לא היה מזוהה במידה והיו מתבססים על מדד מסת הגוף בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מדדי פיזור רקמת שומן עשויים לסייע בזיהוי מטופלים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם ולהתאים את הגישות למניעת מחלות אלו.

Journal of Clinical Oncology 2019

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה