משפחה

פעילות גופנית לפני אבחנת סרטן שד עשויה לספק הגנה מפני מחלות לב וכלי דם (JACC CardioOncology)

הליכה פעילות גופנית

בנשים מבוגרות שהקפידו על פעילות גופנית לפני אבחנת סרטן שד ייתכן סיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לנשים שלא עסקו בפעילות גופנית, כך עולה מניתוח חדש של נתונים ממחקר Women’s Health Initiative, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת JACC:CardioOncology.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם פעילות גופנית טרם אבחנת סרטן שד הפחיתה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים מאוחר יותר בנשים עם סרטן שד ראשוני. הם השלימו מחקר פרוספקטיבי, שכלל 4,015 נשים עם אבחנה מאושרת של סרטן שד ראשוני, אשר לקחו חלק במחקר WHI והשלימו שאלון עצמי להערכת פעילות גופנית בשעות הפנאי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין פעילות גופנית טרם אבחנה ובין הופעה חדשה של אירועים קרדיווסקולאריים (אי-ספיקת לב, אוטם לבבי, אנגינה, רה-וסקולריזציה כלילית, מחלת עורקים היקפית, מחלת עורקי תרדמה, אירוע איסכמי חולף, אירוע מוחי ותמותה קרדיווסקולארית).

חציון משך המעקב עמד על 12.7 שנים להערכת תמותה עקב מחלות לב וכלי דם ועל 8.2 שנים להערכת אירועים קרדיווסקולאריים, עם סך כולל של 324 אירועים קרדיווסקולאריים, כולל 89 אוטמים לבביים, 49 אבחנות חדשות של אי-ספיקת לב ו-215 מקרי תמותה עקב מחלות לב וכלי דם.

מניתוח רב-משתני עלה כי היארעות משלב אירועים קרדיווסקולאריים ירדה עם עליה בהיקף הפעילות הגופנית השבועי (סך שעות שבועיות של Metabolic Equivalent Task). בהשוואה לאלו שדיווחו על פעילות בהיקף של פחות מ-2.5 MET-hour בשבוע, יחס הסיכון המתוקן עמד על 0.80 (רווח בר-סמך 95% של 0.59-1.09) עם פעילות בהיקף של 2.5-8.6 MET-hour בשבוע; 0.9 (רווח בר-סמך 95% של 0.64-1.17) עם 8.6-18 MET-hour בשבוע; ו-0.63 (רווח בר-סמך 95% של 0.45-0.88) עם 18 MET-hour בשבוע.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי פעילות גופנית לפני אבחנת סרטן שד מלווה בירידה הדרגתית משמעותית באירועים קרדיווסקולאריים בטווח הארוך בקרב נשים ששרדו סרטן שד ראשוני.

JACC CardioOncology. Published online September 24, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)

    האם יש תועלת לגישה פולשנית לטיפול בחולים שבריריים עם NSTEMI? (מתוך JAMA Netw Open)

    בחולים שבריריים עם אבחנה של אוטם לבבי מסוג NSTEMI (או Non-ST-Elevation Myocardial Infarction) גישה פולשנית ראשונית עשויה להיות מלווה בנזק מוקדם עם תועלת מאוחרת ובסופו של דבר בעלת השפעה ניטרלית על הישרדות החולים לאחר שלוש שנים, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר MOSCA-FRAIL נערך ב-13 בתי חולים בספרד וכלל […]

  • מבחן מאמץ לב-ריאה מסייע בהערכת ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין (JAMA Cardiol)

    מבחן מאמץ לב-ריאה מסייע בהערכת ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין (JAMA Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology עולה כי מבחן מאמץ לב-ריאה עשוי לסייע בהערכת הדפוסים הייחודיים של ליקוי תפקודי בחולים עם עמילואידוזיס טרנסתירטין ATTR (או Amyloidosis Transthyretin), מחלה רב-מערכתית, מסכנת-חיים, הנובעת משקיעת סיבי עמילואיד טרנסתירטין. מבחן מאמץ לב-ריאה הינו מדד הזהב להערכת מנגנונים בבסיס אי-סבילות למאמצים בחולי אי-ספיקת לב ומדדים ממבחן זה עשויים לשמש […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    ההשפעה של חששות בנוגע לפוריות על החלטות טיפול בנשים צעירות עם סרטן שד (Cancer Med)

    נשים צעירות רבות עם אבחנה חדשה של סרטן שד חוששות בכל הנוגע להשפעה של הטיפולים כנגד הממאירות על הפוריות, כאשר אלו עשויים להשפיע על החלטות הטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cancer Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי על-רקע עליה בשכיחות דחיית הריונות לשנות ה-30 וה-40 לחיים באוכלוסייה הכללית, סביר יותר כי נשים […]

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה