משפחה

חדשות

מאגרי מידע

האם יש מקום להגדיל את היקף הבדיקות לאחר המוות? (N Engl J Med)

להצטרפות אנשי מקצוע לשירות

מגזין ג'ורנאל מס': 787

ביה"ס האינטרנטי לניהול סרטן המעי הגס

אתרי ארגונים נוספים

לאתר האיגוד לרפואת משפחה

11/12/2019 גליון

16/11/2019

דפי בית של אנשי מקצוע ונותני יעוץ בוידאו

E-Med

לכניסה לאינדקס מרכזי
המידע והשירות של אימד

סיכום דיוני מקרה מרתקים, לקט המחקרים המובילים, הרפואה בהיסטוריה, ועוד..

לגליונות המגזין לחצו כאן

סיסמא (ת.ז./רשיון):

שכחת סיסמה?

אנו שמחים להזמינכם לקורס מטעם האיגודים לאונקולוגיה ורפואת משפחה בנושא ניהול סרטן המעי הגס. הקורס מזכה ב-14 נקודות התעדכנות מטעם המועצה המדעית של הר"י.

ניהול אקדמי: ד"ר איילה הוברט
לכניסה לביה"ס

פורום התזונה בניהולה של ד''ר סיגל אילת אדר פועל במרץ וישמח לשאלותיכם

פורום התזונה לאנשי מקצועות הרפואה פועל ברציפות מזה למעלה מ-5 שנים. בפורום פונים רופאים ואנשי מקצועות רפואה אחרים לד"ר סיגל אילת אדר בשאלות הנוגעות למימצאי מחקרים המתפרסמים באתר, ו/או בשאלות ספציפיות הנוגעות למטופליהם, בכל מה שנמצא על הרצף שבין תזונה לרפואה. עד כה הצטברו מאות שאלות ותשובות וניתן לעיין בהן ואף לבצע חיפוש לפי נושאים ומילות מפתח. לכ...

נפתח בית הספר האינטרנטי לאוסטיאוארתטריטיס

בית ספר אינטרנטי נוסף נפתח בימים אלה, והפעם בנושא האוסטיאוארתריטיס. זוהי יוזמה של האיגוד האורתופדי ומטרתה לאפשר לרופאי קהילה ובתי חולים בהתמחויות השונות, להכיר טוב יותר את הנושא, העדכונים החדשים, ובעיקר לעמוד על הטיפולים , האיבחון והמעקב. בראש הקורס עומד ד"ר רונן דבי (בתמונה) אשר הכין את התכנית המדעית הכוללת 7 שיעורים, כאשר בכל שיעור הרצאת וידאו,...

במאמר דעה שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine טוענים הכותבים כי לבדיקות לאחר המוות (אוטופסיה) חשיבות רבה בחינוך הרפואי, אך במהלך חמישים השנים האחרונות אלו בוצעו בתדירות נמוכה משמעותית ורופאים עלולים לפספס מידע חשוב.

רופאים ותיקים עשויים לזכור ביקורים שגרתיים לפתולוג במטרה לאשר או לשלול את האבחנה שלהם ואלו היו מעין הערכות של כלל הצוות הרפואי. כעת, בדיקות לאחר המוות בארצות הברית מבוצעות בעיקר במקרים בהם קיים חשד לפשע.

הכותבים סבורים כי ניתן ללמוד רבות מהניתוחים לאחר המוות. ישנן סיבות רבות להימנע מכך, החל מרצון לצמצם הוצאות רפואיות, חשש מפני תביעות במידה ויזוהו טעויות וכך סוגיות תרבותיות של הפרעה למת. בנוסף, היכולת להשלים הערכה של הגוף החי כיום טובה משמעותית מזו שהייתה בעשורים הקודמים ולכן ההנחה היא כי אין צורך בהשלמת בדיקות אלו.

עם זאת, מנתונים מאוטופסיות מלאות עלה כי שיעור האבחנות השגויות וטעויות לא השתנה רבות לאורך השנים ונע סביב 30%. לפי הערכות קודמות, בבית חולים ממוצע בארצות הברית, השלמת בדיקות לאחר המוות בכלל מקרי התמותה היה מוביל לשינוי בטיפול או להארכת ההישרדות במידה והממצאים החריגים היו מזוהים מוקדם יותר ב-4% מהמקרים, כאשר אבחנות שגויות שלא השפיעו על ההישרדות אך עדיין היו בעלות חשיבות קלינית היו מזוהות ב-4% מהמקרים.

פתולוגים ורופאים רבים מוטרדים מהירידה הניכרת בשיעורי הבדיקות לאחר המוות ברחבי העולם. בעוד שאוטופסיה מלאה הינה הגישה הטובה ביותר, פותחו שיטות פחות פולשניות להערכה לאחר המוות, אשר עשויות לשמש בנסיבות מסוימות. גישות אלו כוללות דגימות רקמה מגופות להערכת HIV, משטחים אוראליים ובדיקות לזיהוי אבולה וביופסיות של הכבד להערכת זיהומי HBV (Hepatitis B Virus) ו-HCV (Hepatitis C Virus).

אוטופסיה וירטואלית המבוססת על CT או MRI מהווה כלי נוסף לאיסוף מידע, כמו גם אוטופסיות מילוליות, הכוללת ראיונות עם בני המשפחה, בפרט במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית. עם זאת, הכותבים מדגישים את המגבלות של בדיקות פחות-פולשניות של המת וטוענים כי במידה ואוטופסיות וירטואליות ישמשו כגישה הסטנדרטית, אזי ייתכן כי רופאים לעולם לא יצליחו לגלות מה הם פספסו.

N Engl J Med 2019

לידיעה ב-MedPage Today

חזרה לדף הראשי

| שלח לחבר

| הדפס מאמר

הרצאות בנושאים דומים מתוך e-Media

כתבות נוספות בנושאים דומים: