עדויות חדשות תומכות בגישת דנרבציה כלייתית (מתוך כנס ה-ESC)

לאחר סדרה של מחקרים שליליים שנראה כי סתמו את הגולל על הנושא, מניתוח ביניים של נתוני מחקר SPYRAL HTN-OFF ED עלה כי דנרבציה כלייתית הפחיתה משמעותית את לחץ הדם בחולים לא-מטופלים עם יתר לחץ דם קל-עד-בינוני.

המחקר כלל חולים עם לחץ דם סיסטולי במרפאה של 150-180 מ”מ כספית, לחץ דם דיאסטולי במרפאה של לפחות 90 מ”מ כספית, ולחץ דם סיסטולי ממוצע במהלך 24 שעות ניטור אמבולטורי של 140-170 מ”מ כספית. החוקרים לא כללו במחקר חולים עם יתר לחץ דם סיסטולי מבודד מאר ובאלו תועדה תגובתיות-יתר לדנרבציה כלייתית.

בנוסף, הפרוצדורה בוצעה רק ע”י רופאים מיומנים מאוד באמצעות ארבע-אלקטרודות, והורחבה מעבר לעורק הראשי לתוך סעיפי עורק הכליה, כך שחלה עליה של פי ארבע בשיעורי אבלציה במטופל (43.8 לעומת 11.2). לסיום, בדיקות תרופות בדם ובשתן אישרו כי 94.3% מהחולים בקבוצת ההתערבות ו-92.7% בקבוצת הדמה לא נטלו תרופות לאיזון לחץ הדם.

החוקרים מדווחים כי חל שינוי בלחץ דם אמבולטורי במהלך 24 שעות מתחילת המחקר עד לאחר שלושה חודשים עם ירידה של 5 מ”מ כספית בלחץ דם סיסטולי בקבוצת ההתערבות וירידה של 0.5 מ”מ כספית בקבוצת הפלסבו, בעוד שלחץ הדם הדיאסטולי ירד ב-4.8 מ”מ ו-0.4 מ”מ כספית, בהתאמה.

מדידות במרפאה העידו על ירידה של 10 מ”מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי עם דנרבציה כלייתית ועל ירידה של 2.3 מ”מ כספית בקבוצת הדמה, בעוד שלחץ הדם הדיאסטולי ירד ב-5.3 מ”מ כספית ו-0.3 מ”מ כספית, בהתאמה.

בשתי הקבוצות לא דווח על אירועים חריגים מג’וריים.

החוקרים מציינים כי המחקר לא היה בעל עוצמה מספקת לזיהוי מובהקות סטטיסטית, אך מספק הוכחת עיקרון ליעילות דנרבציה כלייתית וצפוי לסייע בקביעת הבסיס למחקרים עתידיים בנושא.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה