מקולופתיה מחמת גיל ARM הינה פגיעה דגנרטיבית, פרוגרסיבית של הרשתית שהפתוגנזה שלה איננה ברורה לחלוטין. נבדקו גורמי סיכון רבים אך לגבי רובן התוצאות שליליות או שונות. רק עישון, יתר לחץ-דם ומידת לקיחת אנטיאוקסידנטים הוכחו כגורמים העשויים להשפיע על התפתחות המחלה. חושבים שלאפיתל הפיגמנטרי של הרשתית RPE יש תפקיד חשוב בהתפתחות הפתופיזיולוגית של ARM. השפעות אנדוגניות ואקסוגניות עלולות להשפיע על ה- RPE ולגרום להפרעה בתפקודו ובכך להתחיל בתהליך הפתולוגי. דוגמה להשפעה אקסוגנית הינה שימוש בתרופות. ידוע שתרופות מסוימות כמו כלורוקוין וכלורפרומזין הינן טוקסיות ל- RPE. רק מעט מחקרים כללו לקיחת תרופות בבדיקת הסיכונים להתפתחות ARM והתוצאות שהתקבלו במחקרים אלה לא אחידות. מחקר שבוצע בנושא ופורסם בעבר לא מצא קשרים חזקים בין שימוש בתרופות לבין התפתחות ARM התחלתית במהלך חמש שנים.

מחקר שמטרתו לבדוק את הקשר בין ARM מתקדם ושימוש בתרופות עשוי להתקל בבעיה בעת העיבוד הסטטיסטי של הנתונים כאשר המספרים של המקרים עם מחלה מתקדמת ושל החולים הנוטלים תרופות מסוימות אינם מספיק גדולים. אי לכך הוחלט במחקר הנוכחי לבדוק את ההיארעות של ARM התחלתי להשתמש בנתונים של 3 מחקרי cohort גדולים שבוצעו בעבר ובדקו נושא זה. כלומר, המחקר עוסק בניתוח מחדש של הנתונים שנאספו כשהם מקובצים יחד, במטרה להגיע למשמעות סטטיסטית כלשהי בעקבות הגדלה משמעותית של קבוצת המחקר. (4)

במחקר המשולב הזה השתתפו מחלקות עיניים ומכוני מחקר מהולנד, ארה”ב ואוסטרליה, מ-  Erasmus Medical Center, Rotterdam, University of WisconsinMadison, Madison, Wisconsin, University of Sydney, Sydney, The Netherlands Ophthalmic Research Institute, Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences, and The Academic Medical Center, Amsterdam.

במחקר המשולב נכללו סה”כ  8,649 אנשים ללא כל ממצא של ARM בבדיקה הראשונית, שהשתתפו ב- Beaver Dam Eye Study , ב- Rotterdam Study וב- Blue Mountains Eye Study.

צילומים צבעוניים סטריאוסקופיים של הפונדוס שלהם הוערכו לפי פרוטוקול קבוע. בראיון נאסף המידע על שימוש בתרופות מרשם ו-OTC. שיטות העבודה וההגדרות היו דומים בבדיקה הראשונית ובבדיקת המעקב בשלושת המקומות בהם בוצע המחקר. הנושא העיקרי שנבדק היה שכיחות ARM התחלתית שהוגדר כממצא של soft distinct drusen עם שינויי פיגמנט או ממצא של soft indistinct drusen או של דרוזן רטיקולרי.

נמצא ש- 53.3% מכל המשתתפים השתמשו בלפחות אחת מהתרופות שנבחרו לבדיקה. כעבור תקופה ממוצעת של 5.6 שנים סה”כ 683 אנשים פיתחו ARM התחלתי. נמצא שאנשים שהשתמשו בתרופות אנטי-היפרטנסיביות בכלל ובחוסמי בטא בפרט, היו בעלי סיכון מוגבר בעל משמעות סטטיסטית גבולית, לפתח ARM התחלתי. הנתונים תוקנו ללחצי הדם שלהם ולמשתנים נוספים. השפעת הגנתית בעלת משמעות סטטיסטית גבולית נמצאה בנשים המשתמשות בטיפולים של hormone replacement וכן באנשים המשתמשים ב- tricyclic antidepressants. בניגוד לממצא בנוגע לחסמי בטא, הממצאים האחרים לא היו אחידים בקרב 3 קבוצות האוכלוסייה שאוחדו.

המסקנה הייתה שגם בקרב האוכלוסייה שאוחדה של יותר מ- 8,500 אנשים, לא נמצא קשר חזק בין טיפול תרופתי לבין התפתחות ARM התחלתי. השפעות שהיו גבוליות מבחינת משמעות סטטיסטית היו הגברת סיכון בעקבות שימוש בחוסמי ביטא והפחתת סיכון בעקבות טיפולי hormone replacement ו- tricyclic antidepressants. למרות שההשפעה של התרופות לטיפול ביתר לחץ דם יכולה לבטא השפעה של יתר לחץ דם ולא של הטיפול בו, ממליצים החוקרים להמשיך במחקר בתחום זה ולבדוק גם מידע על המינון ומשך הטיפול.