בנשים עם סרטן רירית רחם בסיכון גבוה, טיפול כימותרפי אדג’וונטי הניתן במהלך ולאחר טיפול בקרינה חיצונית הוביל לשיפור אבסולוטי של 11% בשיעורי ההישרדות ללא-כישלון, אם כי לא בשיעורי ההישרדות הכוללים, בנשים עם מחלה בשלב III, כך עולה מתוצאות הניתוח הסופי של מחקר PORTEC-3. עם זאת, פרוטוקול אדג’וונטי דומה לא לווה בתועלת בנשים עם סרטן רירית רחם בשלב I או II, בהשוואה לטיפול קרינתי בלבד.

מדגם המחקר כלל 660 נשים, אשר חולקו באקראי לטיפול כימו-קרינתי או טיפול קרינתי בלבד. חציון גיל המשתתפות בשתי הקבוצות עמד על 62 שנים.

קרינה חיצונית לאגן ניתנה לשתי קבוצות הטיפול, עם מינון כולל של 48.6 Gy בפרקציות של 1.8 Gy, חמישה ימים בשבוע.

החולים שטופלו בנוסף בכימותרפיה השלימו שני מחזורי טיפול תוך-ורידי ב-Cisplatin במינון של 50 מ”ג/מ”ר בשבוע הראשון והרביעי של קרינה חיצונית לאגן, ולאחר מכן ארבעה מחזורי טיפול תוך-ורידי ב-Carboplatin, AUC5 ו-Paclitaxel במינון 175 מ”ג/מ”ר, במרווחים של 21 ימים.

תוצאי הסיום העיקריים המשולבים כללו הישרדות כוללת והישרדות ללא-כישלון. שיעורי ההישרדות ללא-כישלון הוגדרו כהישנות או תמותה על-רקע סרטן רירית הרחם או הטיפול בממאירות.

לאחר חמש שנים, 81.8% מהנשים בקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי שרדו, זאת בהשוואה ל-76.7% מהנשים בקבוצת טיפול קרינתי בלבד. שיעורי ההישרדות ללא-כישלון לאחר חמש שנים עמדו על 75.5% בקבוצת טיפול כימותרפי-קרינתי, בהשוואה ל-68.6% בקבוצת טיפול קרינתי בלבד.

שיעורי בקרה נרתיקית ואגנית היו גבוהים בשתי קבוצות הטיפול. בניתוח לפי תתי-קבוצות, בנשים עם סרטן רירית רחם בשלב III תועדו שיעורי הישרדות כוללים ושיעורי הישרדות ללא-כישלון שהיו נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לנשים עם מחלה בשלב I-II.

מצד שני, ההבדלים בין תוצאי הסיום המשולבים, כפי שנקבע על-בסיס הקצאת הטיפול, היו הבולטים ביותר בקרב נשים עם מחלה בשלב III.

הרעילות הייתה גבוהה יותר משמעותית עם טיפול כימו-קרינתי, בהשוואה לטיפול קרינתי בלבד. מבין הנשים בקבוצת טיפול כימו-קרינתי, 93% פיתחו תופעות לוואי בדרגה 2 ומעלה, בהשוואה ל-43% מהנשים בקבוצת הטיפול הקרינתי. מבין הנשים בקבוצת טיפול כימו-קרינתי, 60% פיתחו תופעות לוואי בדרגה 3 ומעלה, בהשוואה ל-12% בלבד מהנשים בקבוצת טיפול קרינתי. מרבית האירועים החריגים היו המטולוגיים באופיים.

מהחודש ה-12 והילך, בשתי הקבוצות תועדו שיעורי דומים של אירועים חריגים בדרגה 3 ומעלה. לא תועדו מקרי תמותה על-רקע הטיפול.

ההבדלים המשמעותיים ובעלי החשיבות הקלינית הרבה ביותר בין הקבוצות תועדו בהערכת נוירופתיה תחושתית בדרגה 2 ומעלה. נוירופתיה נותרה זמן רב לאחר השלמת הטיפול. רב מהנשים בקבוצת טיפול כימו-קרינתי דיווחו על עקצוץ או נימול בדרגה רבה או רבה מאוד לאחר שנתיים, בהשוואה ל-6% מהנשים בלבד בקבוצת הטיפול הקרינתי.

בקרב נשים בקבוצת טיפול כימותרפי אדג’וונטי, 8% דיווחו על נוירופתיה בדרגה 2 ומעלה לאחר שלוש שנים, בהשוואה לאישה אחת בלבד (1%) בקבוצת טיפול קרינתי בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי בנשים עם סרטן רירית רחם בסיכון גבוה יש מקום לייעוץ פרטני אודות תוצאות הטיפול המשולב.

Lancet Oncol. Published online February 12, 2018

לידיעה במדסקייפ