אונקולוגיה

תוצאות סותרות להכשרת רופאים בשיחות עם חולים הנוטים למות (JAMA Intern Med)

שני מחקרים חדשים להערכת התערבות לשיפור התקשורת בין רופאים וחולים הנוטים למות מצאה כי למרות שההתערבות הובילה לשיפור איכות ותזמון שיחות אודות מחלות חמורות, הכשרה זו לא הובילה לשיפור בטיפול מותאם-מטרה או שיפור תחושת השלווה בחולים.

החוקרים מסבירים כי למרות המלצות להכללת דיונים בסוגיות תום החיים כחלק מההכשרה של הטיפול האונקולוגי, ישנם מכשולים רבים שלא זכו למענה. בעוד שעד 87% מהחולים עם ממאירות סופנית לקחו חלק בדיון עם הרופאים אודות המטרות שלהם לקראת תום חייהם, אלו לרוב מתחילות כחודש לפני מות החולה, בתנאי טיפול אקוטי עם רופאים שאינם האונקולוג האחראי לטיפול בחולה.

תכנית SICP (Serious Illness Care Program) הינה תכנית מורכבת המספקת הכשרה, אימון ותמיכה באונקולוגים; מידע למטופל ולמטפל/ ולסיום, תבנית מובנית לתיעוד דיונים עם חולים הנוטים למות ברשומות הרפואיות הממוחשבות כך עשויה לשפר את הגישה למידע קריטי.

מהנתונים החדשים עלה כי שיעור גבוה יותר של מטופלים שלקחו חלק בהתערבות SICP לקחו חלק בדיון עם הרופאים, בהשוואה לביקורות (96% לעומת 79%, p=0.005) ושיחות אלו אירעו 2.4 חודשים (חציון) מוקדם יותר (143 ימים לעומת 71 ימים, p<0.001).

שיחות במסגרת תכניות אלו היו מקיפות יותר משמעותית וממוקדות-מטופלים, עם דגש גדול יותר על הבאים: ערכים/מטרות (89% לעומת 44%, p<0.001); הבנת הפרוגנוזה או המחלה (91% לעומת 48%, p<0.001); והעדפות טיפול מאריך חיים (63% לעומת 32%, p=0.004).

מבין 91 הרופאים שנכללו בתכנית, 98% דירגו את תכנית SICP כיעילה ומבין 39 הרופאים שנזקקו לתזכורת,87% השלימו לפחות שיחה אחת עם המטופלים.

מניתוח נפרד שערכו אותם חוקרים להערכת טיפול מותאם-מטרה ותחושת שלווה אצל 64 מטופלים הנוטים למות עלה כי להתערבות לא הייתה השפעה על תוצאים אלו, אם כי זוהתה ירידה משמעותית בתסמיני חרדה ודיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה.

JAMA Intern Med

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה