כאב

אוקסיקודון בשילוב נלוקסון מביא לשיפור בחומרת התסמינים של תסמונת הרגליים חסרות המנוחה (Medpage)


הטיפול באוקסיקודון (oxycodone) ארוך טווח ונלוקסון (naloxone ) בשילוב קבוע (טרגין)  נמצא יעיל בשיפור חומרת הסימפטומים של תסמונת הרגליים חסרות המנוחה ( RLS, restless legs syndrome), במטופלים שלא השיגו שיפור באמצעות תרופות אחרות, כך לפי מחקר חדש שהוצג בקונגרס הנוירולוגי העולמי ודווח ב-medpage  השבוע. לדברי החוקרים, בהשוואה לפלצבו בשבוע השניים עשר לטיפול, השילוב של אוקסיקודון ושל נלוקסון הביא לשיפור מובהק במדדי חומרת ה-RLS (לפי ה-( International RLS Study Group Rating Scale ב-8.15 נקודות (95% CI  5.46-10.85, עם P<0.001). ההשפעה של טיפול אופיאוידי הביא להשפעה בתוך שבוע אחד, השפעה שניכרה היטב בטווח הארוך, ללא תופעות של התמכרות או נסיגה.

החוקרים מציינים כי האופיאוידים היו בשימוש שלא בהתוויה המאושרת  (off-label ) במקרים של סימפטומים בינוניים עד חריפים של RLS. לדברי החוקרים, פעילות התרופה היא באמצעות אינטרקציה עם דופמין ברמה של עמוד השדרה, וכן פעילות במערכת הכאב התיכונה בעיקר לשם שיכוך כאבים; נלוקסון שולב בטיפול כדי לסייע במניעת עצירות הקשורה לשימוש באופיאוידים.

המשתתפים במחקר היו 278 מטופלים שטיפולים קודמים לא הביאו לשיפור במצבם, והחוקרים בחנו מהי השפעת הטיפול אל מול פלצבו. החוקרים בדקו גם את ההשפעה של הטיפול על איכות החיים וכן לגבי תופעות לוואי הקשורות לטיפול. המשתתפים היו בני 18 או יותר, וסבלו מסימפטומים של RLS במשך לפחות שישה חודשים, כשאלו הופיעו לפחות 4 פעמים בשבוע לפני השעה שש בערב. מדדי ה- International RLS Group Rating של הסימפטומים היו 15 או יותר בתחילת המחקר, והציון ב- RLS Diagnostic Index היה 11 או יותר. בנוסף, למטופלים היה לפחות בן משפחה נוסף עם היסטוריה של RLS, ממצאים אובייקטיבים של תנועות גפיים מחזוריות בפוליסומנוגרפיה או אקטיבגרפיה, וללא ממצאים חריגים בבדיקות נוירולוגיות.

לאחר כשבוע בו התנקו מטיפולים קודמים, המטופלים חולקו אקראית לטיפול משולב באוקסיקודון ונלוקסון או לקבלת פלצבו, למשך תקופה של שניים עשר שבועות, אז המחקר היה כפול סמיות, ולאחר מכן לתקופת המשך עם תווית פתוחה, במשך 40 שבועות, בה לקחו חלק 197 מטופלים. בתקופה הראשונה, המינון הממוצע של האוקסיקודון היה 21.9 מ”ג מדי יום, ובתקופת ההמשך- 18.1 מ”ג ליום.  

הסימפטומים בקבוצת הטיפול השתפרו כמו גם ציוני סולם הדירוג, ותופעות הלוואי בקבוצה לא היו שונות מבקבוצת הפלצבו באופן מובהק, חוץ מאשר בכל הנוגע לעצירות. לכל אורך הטיפול (12 השבועות וכן 40 השבועות שלאחריו) הפרופורציה של מטופלים שסבלו מעצירות היתה גבוהה יותר באופן מובהק בקבוצת הטיפול (17.3%, 15.7% לעומת 4.5%).  מדדי איכות החיים, שנמדדו באמצעות ציוני CGI-2, היו במובהק לטובת קבוצת הטיפול באוקסיקודון אל מול קבוצת הפלצבו (67%, לעומת 35%. P<0.001). הציון במדרג ה- International RLS Study Group Rating היו גם הם לטובת הטיפול (57% אל מול 31%, P<0.001 ל-מגיבים לטיפול , ו-42% מול 19%, עם P<0.001, ל- מחלימים).  מבחינת יעדי מחקר השניוניים אשר כללו ציוני RLS-6 , שינה ומדדי כאב, רק במדד RLS-6  הגיעו המשתתפים לשיפור מובהק סטטיסטי מתחילת המחקר עד לשבוע 12 ומתחילת המחקר ועד לתום 40 השבועות של מחקר ההמשך, בכל המטופלים, כשההשפעה הייתה גדולה יותר בקבוצה שנטלה אופיאוידים.

לכתבה ב-medpage

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה