• חיפוש מתקדם
• eMed Innovation
• הרצאות - e-Media
• Epocrates
• Journal Club
• נקודות השתלמות - CME
• מרכזי מידע ושירות
• בתי"ס אינטרנטיים
• עדכון עלוני תרופות
• דרושים
• Facebook
• מידע למפרסם
• מאגר תרופות משה"ב
• אינדקס רופאים
• אינדקס שימושי
• חדשות משה"ב
• eMed Health Club
• MESS - מחקרים
• ADR - תופעות לוואי
• הרפואה בקולנוע
• השבוע ברפואה
• הומור רפואי
• מחקרים קליניים בישראל
• DDX

• אונקולוגיה
• אורולוגיה
• אורתופדיה-פיזיותרפיה
• אלרגיה
• אנדוקרינולוגיה ילדים
• אנדוקרינולוגיה,סוכרת ומטבוליזם
• ביטוח רפואי
• בריאות הציבור-קידום בריאות
• גינקולוגיה
• גנטיקה
• גסטרואנטרולוגיה
• גריאטריה
• דרמטולוגיה
• המטו-אונקו ילדים
• המטולוגיה
• המעבדה הרפואית
• חקר הכבד
• טיפול נמרץ
• טכנולוגיות רפואיות
• ילדים
• כאב
• כירורגיה כלי דם
• כירורגיה כללית
• כירורגיה לב חזה
• כירורגיה של היד
• כירורגיה של הקולון והרקטום
• מחלות זיהומיות
• מחנכי סוכרת
• משפחה
• נאונטולוגיה
• נוירואימונולוגיה
• נוירוכירורגיה
• נוירולוגיה
• נוירולוגיה ילדים
• נפרולוגיה
• סטודנטים
• עיניים
• פנימית
• פסיכיאטריה
• קרדיולוגיה
• קרדיולוגיה התערבותית
• קרדיולוגיה פדיאטרית
• ראומטולוגיה
• רדיולוגיה
• רוקחות-פרמקולוגיה
• רפואה דחופה
• רפואה משלימה
• רפואת ספורט
• רפואת ריאות
• רפואת שיניים
• שיווק ומנהל רפואי
• תזונה

הסיכון לסרקומה של העצם ורקמה רכה מוגבר משמעותית בקרב אלו ששרדו רטינובלסטומה תורשתית וטופלו בקרינה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 952 מטופלים ששרדו טיפול קרינתי ברטינובלסטומה תורשתית, אשר אובחנו תחילה בין 1914-2006, במטרה לכמת את הסיכון לסרקומה ולבחון גורמי סיכון לפי אתר אנטומי וסוג היסטולוגי.

קרוב למחצית מהמטופלים (44%) קיבלו גם טיפול כימותרפי. הגיל החציוני בעת אבחנת סרקומה עמד על 15.5 שנים במקרים של סרקומה של העצם ועל 33.5 שנים במקרים של סרקומה של רקמה רכה.

בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, באלו ששרדו תועד סיכון גבוה יותר מפי 2,000 לסרקומה של העצם באזור הראש והצוואר וסיכון גבוה פי 169 לסרקומה של העצם בגוף ובגפיים (21.7 ו-12.0 מקרים ל-10,000 שנות-אדם, בהתאמה).

בניגוד למגמות שזוהו באוכלוסיה הכללית, הסיכון לסרקומה של העצם בקרב שורדים אלו ירד עם עליה בגיל.

באשר לסרקומה של העצם באזור הראש והצוואר, שיעורי ההיארעות המצטברים עלו באופן חד לאחר גיל חמש שנים ועד גיל ההתבגרות ולאחר מכן עלו באופן מתון יותר עד 60 שנים לאחר רטינובלסטומה. באשר לסרקומה של העצם בגוף ובגפיים, ההיארעות המצטברת גם כן עלתה באופן חד לאחר גיל 5 שנים עד גיל ההתבגרות, אך נותרה יציבה לאחר מכן.

הסיכון לסרקומה של רקמה רכה באזור הראש והצוואר היה גדול פי 542 בקרב אלו ששרדו רטינובלסטומה תורשתית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית והיה גדול פי 45.7 באתרים אחרים של הגוף (25.0 ו-11.9 מקרים ל-10,000 שנות-אדם, בהתאמה).

הסיכון לסרקומה של רקמה רכה בגוף והגפיים עלה משמעותית עם הגיל, אך לא זוהה קשר עם הגיל במקרים של סרקומה של רקמה רכה באזור הראש והצוואר.

מניתוח הערכת הישרדות מצטברת עלה כי היארעות סרקומה של רקמה רכה באזור הראש והצוואר עלה באופן קבוע לאורך כלל תקופת המעקב, בעוד שסרקומה באזורי גוף אחרים לעיתים רחוקות הופיעה לפני העשור הרביעי לחיים, נקודה בה חלה עליה חדה בהיארעות המחלה.

בקרב חולים שאובחנו לפני גיל 12 חודשים תועד הסיכון הגבוה ביותר לסרקומה של רקמה רכה באזור הראש והצוואר, אך לא זוהה קשר בין הגיל בעת האבחנה ובין הסיכון לסרקומה של רקמה רכה בגוף ובגפיים.

בהשוואה לגברים, בנשים תועד סיכון נמוך ב-41% לאבחנה של סרקומה של רקמה רכה באזור הראש והצוואר, אך נרשם סיכון גבוה כפליים לאבחנה של סרקומה של רקמה רכה בגוף ובגפיים.

היסטוריה של טיפול כימותרפי, סיפור משפחתי של רטינובלסטומה ושנת אבחנת רטינובלסטומה לא השפיעו על הסיכון לסרקומה של העצם או של רקמה רכה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאים אלו עשויים לסייע בהערכת היעילות של בדיקות סקר לסרקומה באוכלוסיה זו של מטופלים בסיכון גבוה לממאירות.

J Clin Oncol 2019

לידיעה במדסקייפ