בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלית לא-רדיוגרפית, פעילה, אשר השיגו הפוגה ממושכת עם טיפול ב-Adalimumab (יומירה), טיפול רציף לווה בשיעור נמוך יותר משמעותית של חולים בהם תועדה התלקחות המחלה, בהשוואה להפסקת הטיפול התרופתי, כך עולה מתוצאות מחקר ABILITY-3, שפורסמו בכתב העת The Lancet.
מדובר במחקר רב-מרכזי, שנערך בשתי תקופות ב-107 אתרים ב-20 מדינות. בתקופה שבין יוני 2013 ועד אוקטובר 2015 גויסו בסך הכול 673 חולים למחקר. המחקר הושלם באפריל 2017.
מבין 673 החולים שנכללו במחקר, הפוגה ממושכת תועדה ב-305 חולים (45%) והם חולקו באקראי לטיפול כפל-סמיות (152 חולים לטיפול ב-Adalimumab ו-153 חולים לפלסבו). שיעור גדול יותר של חולים שהמשיכו בטיפול הפעיל, בהשוואה לאלו שחצו לטיפוך בפלסבו, לא חוו התלקחות של המחלה (70% לעומת 47%, p<0.0001) עד שבוע 68, כולל, למחקר.
מבין 673 החולים שטופלו ב-Adalimumab בכל נקודת זמן, 516 חולים (77%) דיווחו על אירוע חריג וב-28% תועד אירוע חריג חמור. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר בקבוצת הטיפול הפעיל ובקבוצת הפלסבו כללו דלקת של האף והלוע (16% לעומת 13%), זיהומים בדרכי הנשימה העליונות (13% לעומת 8%) והחמרת ספונדילוארתריטיס אקסיאלית (7% לעומת 14%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלית פעילה, אשר השיגו הפוגה ממושכת עם Adalimumab, המשך טיפול זה מלווה בסיכון נמוך משמעותית להתלקחות המחלה, בהשוואה להפסקת הטיפול.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!