שימוש בנוגדי-דיכאון במהלך היריון אינו מעלה את הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה (Neurology)

אישה בהריון

השימוש בנוגדי-דיכאון סרטונרגיים במהלך הטרימסטר הראשון להיריון אינו מעלה את הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שמחקרים קודמים הראו כי חשיפה לתרופות ממשפחת SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitor) או SNRI (Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitor) במהלך הטרימסטר השלישי עשויה להשפיע לרעה על היילודים, אין נתונים רבים אודות ההשפעה של תרופות אלו כאשר הן ניתנות בטרימסטר הראשון להיריון.

החוקרים בחנו את הנתונים מסדרת מאגרים משבדיה אשר כללו מידע אודות גיל האם, תרופות והיסטוריית פוריות; אבחנות קודמות של הפרעות פסיכיאטריות או אפילפסיה בהורים ובילדים; ומדדים סוציו-אקונומיים.

במאגרים אלו הם בחנו את הנתונים אודות כלל הילדים (1,551,906 ילדים) שנולדו בין תחילת שנת 1996 ועד סוף חודש נובמבר בשנת 2013, לזיהוי אבחנה של פרכוסים ביילוד במהלך החודש הראשון לחיים. הם גם בחנו תת-קבוצה של יילודים עם פרכוסים לאבחנה של אפילפסיה לפני גיל שנתיים. במטרה לאפשר זמן מעקב מספק, החוקרים כללו 1,367,087 ילדים שנולדו בין תחילת שנת 1996 ועד סוף שנת 2011, בניתוח להערכת אפילפסיה.

מהנתונים עולה כי 21,104 (1.36%) מבין 1,551,906 ילדים שנכללו בניתוח הנתונים נחשפו לתרופות ממשפחת SSRI, כאשר התרופות הנפוצות היו Sertraline (0.49%),Citalopram (0.48%) ו-Fluoxetine (0.2%). חשיפה ל-SNRI תועדה ב-2,211 (0.14%) ילדים, כאשר Venlafaxine הייתה התרופה הנפוצה ביותר (0.12%).

לפני תקנון, בקרב ילדים שנחשפו ל-SSRI או SNRI תועד סיכוי גבוה יותר לפרכוסים במהלך החודש הראשון לחיים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (סיכון יחסי של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.94). כמו כן, בילדים עם חשיפה לנוגדי-דיכאון תועדה עליה של 21% בסיכון לאפילפסיה במהלך השנתיים הראשונות לחיים, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לתרופות אלו (סיכון יחסי של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.03-1.43).

עם זאת, לאחר תקנון להתוויות אימהיות לטיפול בנוגדי-דיכאון תועד סיכון מוגבר לפרכוסים ביילוד (סיכון יחסי מתוקן של 1.3, רווח בר-סמך 95% של 0.94-1.79) ואפילפסיה (יחס סיכון מתוקן של 1.13, רווח בר-סמך 95% של 0.95-1.33). תקנון נוסף הראה כי היסטוריה של אפילפסיה אצל ההורה השפיעה מעט, אם בכלל, על הסיכון לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד.

תקנון מלא לגורמים הקשורים בהריון ובהורה העלים את הקשרים המובהקים סטטיסטית עם הסיכון לפרכוסים (סיכון יחסי מתוקן של 1.1, רווח בר-סמך 95% של 0.79-1.53) ואפילפסיה (יחס סיכון מתוקן של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.81-1.14).

מהממצאים עולה כי אין מקום לחשש מפני סיכון מוגבר לפרכוסים או אפילפסיה ביילוד בעקבות שימוש בתרופות ממשפחת SSRI או SNRI בזמן הריון. עדויות אלו מספקות מקור הרגעה לרופאים ולחולים השוקלים את הסיכונים והיתרונות של שימוש בנוגדי-דיכאון בזמן הריון.

Neurology 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    הבריאות הקרדיו-מטבולית של נשים הרות עשויה להשפיע על מדדי לחץ דם בצאצאים

    בקרב ילדים לאימהות עם יתר לחץ דם, סוכרת, או השמנת-יתר תועדו מדדי לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי גבוהים ב-4.88% ו-1.90%, בהתאמה, בהשוואה לאלו שתועדו בילדים לאימהות ללא הפרעות אלו, כך מדווחים חוקרים מארצות הברית במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים מתכנית מעקב השפעות סביבתיות על תוצאות בריאות הילד והעריכו שלושה גורמי […]

  • דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    דיכאון מלווה בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב

    היסטוריה של דיכאון מלווה בעליה של 14% בסיכון להיארעות אי-ספיקת לב, בהשוואה לאלו ללא היסטוריה של דיכאון, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open, גם לאחר תקנון לגורמי סיכון ידועים לאי-ספיקת לב ומשתנים סוציו-דמוגרפיים. מחקר העוקבה כלל נתונים אודות למעלה מ-2.8 מיליון יוצאי צבא ארצות הברית (גיל חציוני של 54 שנים, […]

  • שכיחות גבוהה של לידה מוקדמת בתינוקות עם שחפת מולדת

    שכיחות גבוהה של לידה מוקדמת בתינוקות עם שחפת מולדת

    מנתונים שפורסמו בכתב העת The Lancet Regional Health – Europe עולה כי תינוקות עם שחפת מולדת ברחבי אירופה מצויים בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך, בהשוואה לאלו עם שחפת לאחר הלידה, כאשר בשתי הקבוצות תועדו שיעורי תחלואה ותמותה משמעותיים. במחקר העוקבה הרטרוספקטיבי זיהו החוקרים תינוקות עם שחפת פרינטאלית מ-104 מרכזים רפואיים באירופה. הם כללו […]

  • לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לבעיות קוגניטיביות בטווח הארוך

    לידה מוקדמת לפני שבוע 34 להיריון מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קוגניטיביות בילדות מאוחרת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מחקר החתך בחן את ההשפעה של גיל היריון על התפקוד הקוגניטיבי בילדים בגילאי 9-10 שנים על-בסיס מדדים פוליגניים להפרדת השפעות סביבתיות וביולוגיות. אוכלוסיית המחקר כלל 5,946 ילדים (גיל ממוצע של 9.9 […]

  • ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    ריבוי מי שפיר מלווה בסיכון מוגבר לדמם לאחר לידה

    בנשים עם ריבוי מי שפיר תועד סיכון מוגבר לדימום לאחר-לידה, כאשר גורמי סיכון בלתי-תלויים כללו לידה לאחר ניתוח קיסרי ומאקרוזומיה של העובר, בעוד שמתן פרופילקטי של Oxytocin זוהה כגורם המפחית את הסיכון לסיבוך זה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Gynecology Obstetrics and Human Reproduction. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לזהות גורמי סיכון לדימום לאחר-לידה […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך