במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בהשוואה לטיפול כימותרפי, קו טיפול שני ב-Tislelizumab משפר משמעותית הישרדות כוללת של חולים עם ממאירות קשקשית מתקדמת או גרורתית של הוושט, לצד פרופיל בטיחות סביר.
בחולים עם ממאירות קשקשית מתקדמת או גרורתית של הוושט פרוגנוזה גרועה ואפשרויות הטיפול מוגבלות לאחר קו-טיפול סיסטמי ראשון. במחקר הנוכחי בשלב III נכללו חולים עם ממאירות קשקשית של הוושט מתקדמת או גרורתית, בהם תועדה התקדמות גידול לאחר טיפול סיסטמי. המשתתפים חולקו באקראי לקבלת Tislelizumab או כימותרפיה. התוצא העיקרי של המחקר היה הישרדות כוללת בכלל החולים. תוצאי הסיום המשניים כללו את ההישרדות הכוללת בחולים עם מדד TAP (Tumor Area Positivity) PD-L1 של 10% ומעלה.
מדגם המחקר כלל 512 חולים מ-11 מדינות, כאשר עד תום המעקב תועדו 410 מקרי תמותה. ההישרדות הכוללת הייתה ארוכה יותר משמעותית עם Tislelizumab לעומת כימותרפיה בכלל החולים (חציון של 8.6 לעומת 6.3 חודשים; יחס סיכון של 0.70, p=0.0001) ובחולים עם מדד TAP של 10% ומעלה (חציון של 10.3 חודשים לעומת 6.8 חודשים; יחס סיכון של 0.54, p=0.0006).
התועלת ההישרדותית הודגמה באופן עקבי בכל תתי הקבוצות שנבחנו במחקר, כולל תתי-קבוצות שסווגו לפי מדד TAP, אזור מגורים וגזע.
הטיפול ב- Tislelizumab לווה בשיעורי תגובה אובייקטיבית גבוהים יותר (20.3% לעומת 9.8%) ותגובה ממושכת יותר כנגד הגידול (חציון של 7.1 חודשים לעומת 4.0 חודשים), בהשוואה לטיפול כימותרפי בכלל החולים.
שיעור תופעות הלוואי בדרגה 3 על-רקע הטיפול היה נמוך יותר בחולים עם Tislelizumab לעומת אלו תחת טיפול כימותרפי (18.8% לעומת 55.8%).
ממצאי המחקר תומכים ביעילות ובטיחות של Tislelizumab כקו-טיפול שני בחולים עם ממאירות קשקשית גרורתית או מתקדמת של הוושט. בחולים עם מדד TAP של PD-L1 של 10% ומעלה תועד יתרון הישרדותי מובהק סטטיסטית לטיפול ב- Tislelizumab לעומת כימותרפיה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!