החיסון כנגד קורונה של חברת פייזר בטוח לשימוש בחולים עם קדחת ים תיכונית (Rheumatology)

קורונה

במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מישראל בראשות דר’ אילן בן צבי, מנהל מחלקה פנימית ו’ במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, מהן עולה כי החיסון של חברת פייזר כנגד COVID-19 בטוח לשימוש בחולים עם קדחת ים תיכונית (Familial Mediterranean Fever).  עוד עולה מהנתונים כי בחולים עם FMF יכולים לקבל את החיסון בהתאם להנחיות הזמינות לאוכלוסייה הכללית.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יש עדויות לקשר אפשרי בין חיסון כנגד COVID-19 ובין התלקחויות מחלה אוטואימונית או הופעה חדשה של מגוון ביטויים אוטו-דלקתיים, דוגמת פריקרדיטיס ומיוקרדיטיס. תופעות אלו עוררו חשש מפני בטיחות חיסונים המבוססים על רנ”א שליח לחולים עם מחלות אוטו-דלקתיות, כאשר החיסון עלול לעורר התקף או להוביל לשכיחות גבוהה של תופעות לוואי.

להערכת הבטיחות של חיסונים מבוססי רנ”א שליח בחולים עם FMF השלימו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי בו חולים במחלה גויסו באקראי. מבין 1,136 רשומות רפואיות של חולים עם חשד לאבחנה, 478 חולים ענו על קריטריוני האבחנה והיו בגילאי 18 שנים ומעלה. מבין אלו, 273 חולים שקיבלו לפחות מנה אחת של החיסון הוזמנו לקחת חלק במחקר. בסיכומו של דבר, 95% מהמשתתפים קיבלו שתי מנות חיסון של חברת פייזר ו-4.7% קיבלו מנה אחת.

החוקרים השלימו ראיונות טלפוניים עם המשתתפים ואספו נתונים אודות התלקחות המחלה לאחר החיסון ותופעות לוואי שאירעו תוך חודש מהחיסון. המשתתפים נשאלו אודות אירועים חריגים ספציפיים לאחר החיסון, כולל צורך בהערכה רפואית בשל התלקחויות ושינויים בטיפול במחלה.

מהנתונים עולה כי שיעור האירועים החריגים המקומיים היה דומה בין המנה הראשונה והשנייה. אירועים סיסטמיים היו נפוצים יותר משמעותית לאחר המנה השנייה, בהשוואה לשיעור האירועים לאחר המנה הראשונה (50.4% לעומת 26%, p<0.05). באופן ספציפי, עייפות (18% לעומת 38%), כאבי שרירים (12% לעומת 27%) וחום (8% לעומת 17%) היו כולם נפוצים יותר לאחר המנה השנייה.

החוקרים מדווחים כי 68 חולים דיווחו על התקף FMF בחודש שלאחר החיסון, ללא הבדל משמעותי בשיעור ההתקפים בין המנה הראשונה והשנייה. האזורים הנפוצים ביותר להתלקחות היו הבטן והמפרקים. לא תועדו מקרים מדווחים של פריקרדיטיס. שמונה חולים שחוו התקף פנו להערכה רפואית דחופה, כאשר שישה נדרשו לאשפוז ושבעה נדרשו להגברת מינון קולכיצין.

החוקרים מסכמים וכתבים כי ממצאי המחקר מעידים כי החיסון בטוח בחולים עם FMF. נתונים אלו מספקים בסיס להמלצה על מתן חיסונים המבוססים על רנ”א שליח לחולי FMF, בהתאם להנחיות המקומיות לכלל האוכלוסייה.

Rheumatology 2022

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • חיסון רקומביננטי כנגד הרפס זוסטר עשוי להפחית סיכון לתמותה בחולים עם דלקת מפרקים

    חיסון רקומביננטי כנגד הרפס זוסטר עשוי להפחית סיכון לתמותה בחולים עם דלקת מפרקים

    לחיסון רקומביננטי כנגד הרפס זוסטר לא הייתה השפעה משמעותית על הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים אך לווה בירידה בסיכון לתמותה מכל-סיבה בחולים עם מחלות דלקתיות בתיווך מערכת החיסון שטופלו במעכבי JAK, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Medical Virology. התועלת ההישרדותית הייתה בולטת במיוחד בנשים ובקשישים בגילאי 65 שנים ומעלה. המחקר מבוסס על […]

  • השמנה מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת

    השמנה מלווה בסיכויים נמוכים יותר להשגת הפוגה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית מוקדמת

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) והשמנת-יתר תועד סיכון מוגבר לכישלון מאמצים להשגת הפוגה במחלת המפרקים לאחר שישה חודשים מהתחלת טיפול במתוטרקסט, ללא תלות בנוכחות מחלות רקע אחרות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. החוקרים בחנו את הנתונים ממחקר מקרה-ביקורת מבוסס-אוכלוסייה על-בסיס מאגר Swedish Rheumatology Quality Register להערכת הקשר בין […]

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    ההשפעה של לופוס עורי על איכות החיים של החולים

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of the European Academy of Dermatology and Venereology עולה כי ללופוס עורי השפעה משמעותית על איכות החיים של החולים, באופן בלתי-תלוי ומצטבר בחולים עם SLE (או Systemic Lupus Erythematosus), עם עליה בדיווחים אודות הפרעות בבריאות הנפשית ומוגבלות חברתית. במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של אבחנה של לופוס עורי על […]

  • האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    האם תסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם לדלקת מפרקים שגרונית?

    תסמונת תעלה קרפאלית נפוצה כפליים בחולים לפני אבחנה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) בהשוואה לאלו ללא דלקת מפרקים שגרונית, רמז לכך שתסמונת תעלה קרפאלית הינה סמן מוקדם אפשרי של הסיכון לדלקת מפרקים שגרונית, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Arthritis Care & Research. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על פרויקט Rochester Epidemiology Project, […]

  • טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב-Apremilast מפחית מסת שומן ופעילות מחלה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית

    טיפול ב- Apremilast(אוטזלה) במשך שנה אחת הפחית משמעותית שומן בטני ושמר על מסת גוף רזה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית, לצד שיפור משמעותי בפעילות המחלה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Rheumatology. באלו עם השמנת-יתר תועדה הירידה המשמעותית ביותר במסת השומן. החוקרים השלימו מחקר רב-מרכזי, לא-אקראי, במטרה לבחון את ההשפעות של טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך