בחולים עם מיגרנה נטיה לרמות נמוכות יותר של פעילות גופנית, בהשוואה לאלו ללא מיגרנה, למרות ההשפעה החיובית של פעילות גופנית למניעת התקפי מיגרנה, כך מדווחים מומחים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Headache Society.
ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פעילות גופנית אירובית בעצימות מתונה בהיקף של 150-300 דקות בשבוע או פעילות גופנית מאומצת בעצימות גבוהה בהיקף של 75-150 דקות בשבוע. המלצה נוספת היא להקפיד על לפחות יומיים בשבוע של אימוני כוח שרירים, הכוללים את כל קבוצות השרירים המג’וריות.
לרוע המזל, יש מעט מאוד מחקרים המשמשים להבנת היקף ההקפדה מצד חולי מיגרנה על ההנחיות לפעילות גופנית ואורח חיים יושבני. מהעדויות הזמינות עולה כי בין שליש לשני-שליש מחולי המיגרנה מקפידים על פעילות מתונה לפחות, אם כי לא ברור מהי ההגדרה של פעילות גופנית מתונה.
באחד המחקרים הבודדים שהתבסס על מדדים אובייקטיביים להערכת פעילות גופנית בחולי מיגרנה, החוקרים מצאו כי בנשים עם מיגרנה רמת פעילות גופנית יומית הייתה נמוכה משמעותית, בהשוואה לנשים ללא מיגרנה. מהנתונים עלה כי למעשה כל הנשים עם מיגרנה לא הקפידו על ההמלצות בהנחיות לזמן יושבני של פחות משמונה שעת ביום.
מסקר שכלל 100 נשים במטרה להבין טוב יותר את המכשולים האפשריים להקפדה על פעילות גופנית, 78% מהמשיבות דיווחו כי נמנעו במכוון מפעילות גופנית. נשים אלו נטו להאמין יותר מנשים שלא נמנעו מפעילות גופנית, כי המאמץ הגופני עלול לעורר ולהחמיר התקף מיגרנה.
עם זאת, מניסויים עולה כי פעילות גופנית אינה בהכרח טריגר מהימן להתקפי מיגרנה וכי זו מחמירה מיגרנה רק בחלק קטן מההתקפים. מכאן עולה פרדוקס: למרות שהקפדה על פעילות גופנית סדירה הינה מרכיב חשוב בטיפול במיגרנה, מרבית החולים מדווחים כי ההיפך בדיוק, כלומר, הם נמנעים מפעילות גופנית כחלק מהמאמצים למניעת התקפי מיגרנה וגישה זו מלווה בתדירות גבוהה יותר של התקפי מיגרנה והתקפים ממושכים יותר.
המומחים מספקים מספר טיפים לרופאים להדרכה ועידוד חולים להגברת פעילות גופנית:
· יש להדריך את החולים אודות התועלת בטווח הקצר והארוך של הגברת התזוזה והפחתת הישיבה.
· יש לתקן אמונות שגויות אודות ההשפעות השליליות של פעילות גופנית בחולים עם מיגרנה.
· יש להתאים אישית את ההסברים אודות פעילות גופנית לערכים והיעדים הספציפיים של החולים.
· יש לעודד חולים להשתמש במדי מעקב פעילות, הן לצורך ניטור פעילות גופנית וזמן יושבני והן לניטור התקפי מיגרנה, דחק, רמות אנרגיה ועייפות בימים בהם מתאמנים ובימים בהם אינם מתאמנים.
· יש לסייע לחולים לקבוע יעדים עד שיענו על ההמלצות לפעילות גופנית.
· יש לסייע לחולים לזהות תגמול עבור עמידה ביעדים הקשורים בפעילות, דוגמת בגדי אימון חדשים.
· יש לעודד חולים לזהות זמנים קבועים בכל יום לביצוע פעילות גופנית, כך שהדבר יהפוך להרגל. באופן אידיאלי, עדיף לבצע את הפעילות בבוקר, לפני ההתמודדות עם אתגרי החיים.
מתוך כנס ה-American Headache Society
ד”ר עמית עקירוב הוא מומחה ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בבית חולים בלינסון. ליצירת קשר ומידע נוסף: www.amitakirov.com
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!