דימום בהיפופיזה מופיע בשכיחות לא-נמוכה בחולים אדנומה בהיפופיזה המופנים לטיפול בקרינה סטריאוטקטית, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר של אירועי דמם אלו תוארה בחולים עם אדנומה בהיפופיזה שאינה מפרישה הורמונים ובאלו עם התפשטות של האדנומה אל מעל לאוכף הטורקי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Cancer. יתרה מזאת, הופעה חדשה או החמרה בדימום להיפופיזה לאחר הטיפול הקרינתי עשויה להוביל לכישלון הטיפול.
אפופלקסיה קלינית של היפופיזה הינה הפרעה נדירה, המתאפיינת בכאבי ראש עזים והפרעה חדה בראיה עקב דימום או אוטם של אדנומה בהיפופיזה. סיבוך זה נפוץ יותר במקרים של אדנומות בהיפופיזה שאינן מפרישות הורמונים, בהשוואה לאדנומה פונקציונאליות. מנגד, אפופלקסיה תת-קלינית הינה הפרעה אסימפטומטית הרבה יותר נפוצה, המאובחנת על-סמך ממצאים הדמייתיים או בדיקות לאחר המוות. מחקרים קודמים דיווחו על עדות הדמייתית בלבד לדימום בהיפופיזה בעד 25% מהמקרים של אדנומה בהיפופיזה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היארעות, גורמי סיכון ופרוגנוזה של דימום להיפופיזה בחולים עם אדנומה להיפופיזה לאחר טיפול רדיוכירורגי עם סכין גאמא (Gamma-Knife).
במחקר הרטרוספקטיבי אספו החוקרים נתונים אודות 751 חולים (271 גברים, גיל חציוני של 38.5 שנים) עם אדנומה בהיפופיזה, אשר השלימו טיפול רדיו-כירורגי עם סכין גאמא בין דצמבר 1993 ועד דצמבר 2016 במרכז יחיד. מדגם המחקר כלל 369 חולים עם אדנומה בהיפופיזה שאינה מפרישה הורמונים ו-382 חולים עם אדנומה מפרישת הורמונים.
החוקרים מדווחים כי 88 מהחולים במחקר (11.7%) אובחנו עם דימום בהיפופיזה לפני הטיפול הקרינתי, 55 חולים (7.3%) פיתחו דימום חדש או החמרה בדימום בהיפופיזה לאחר טיפול רדיו-כירורגי עם סכין גאמא לאורך מעקב של כשש שנים (לא כולל שלושה חולים עם הופעה חדשה או החמרה בדימום להיפופיזה על-רקע גדילה חוזרת של הגידול).
מניתוח הנתונים עולה כי מרווח הזמן עד להופעה חדשה או החמרה בדימום להיפופיזה לאחר טיפול רדיו-כירורגי עם סכין גאמא עמד על 18.9 חודשים (טווח, 3.1-70.7 חודשים).
מבין כלל החולים שנכללו במחקר, 128 חולים (17%) אובחנו עם דימום להיפופיזה.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון לדימום להיפופיזה עוד לפני הטיפול הקרינתי היה גבוה יותר מכפליים בחולים עם אדנומה לא-מפרישה (יחס סיכויים של 2.12, p=0.010) ובאלו עם התפשטות האדנומה אל מעל לאוכף הטורקי (יחס סיכויים של 2.47, p=0.003).
הסיכון להופעה חדשה או החמרה בדימום להיפופיזה לאחר טיפול רדיו-כירורגי עם סכין גאמא היה גבוה פי שלוש בחולים עם אדנומה לא-מפרישה (יחס סיכויים של 3.27, p=0.013).
החוקרים מדווחים כי חמישה חולים עברו התערבות ניתוחית לאור דימום חדש או החמרה בדימום קיים והוגדרו כחולים בהם הטיפול הקרינתי נכשל. בשני חולים אובחן חסר חדש של הורמוני היפופיזה, אשר יוחס לדימום לאחר הטיפול הקרינתי.
לסיכום, הופעה חדשה או החמרה בדימום להיפופיזה לאחר טיפול קרינתי אינה נדירה, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בחולים עם אדנומה בהיפופיזה שאינה מפרישה הורמונים. אירועי דמם אלו עלולים להביא לכישלון הטיפול הקרינתי.
J Cancer 2021; 12(5):1365-1372
הערת מערכת , עורך תחום היפופיזה:
בחולים אם אדנומה לא-מפרישה בהיפופיזה הנדרשים לטיפול, אפשרויות הטיפול הן מוגבלות בעיקר להתערבות ניתוחית ו/או קרינה, אם כי יש עדויות המציעות תועלת אפשרות לטיפול בדוסטינקס בחלק מהמקרים. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי דימום חדש או החמרה בדימום קיים בהיפופיזה עשויים להופיע בעד 1 מכל 14 חולים לאחר קרינה עם סכין גאמא וכי טיפול קרינתי עשוי להיות בעל תפקיד חשוב בפתוגנזה של דימום להיפופיזה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!