אבחנה של דלקת שריר הלב לאחר החלמה מ-COVID-19 (מתוך Eur Heart J Cardiovasc Imaging)

קורונה

במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal Cardiovascular Imaging מדווחים חוקרים על מקרה של מטופל עם היסטוריה של דלקת ריאות משנית ל-COVID-19, אשר פיתח קוצר נשימה במאמץ וחום נמוך שלושה שבועות לאחר שחרורו מאשפוז עקב הזיהום הנגיפי. בירור רפואי הוביל לאבחנה של דלקת שריר הלב כתוצאה מ-COVID-19.

הכותבים מתארים מקרה של גבר בן 31 שנים, אשר פנה בשל קוצר נשימה במאמצים וחום נמוך. בעברו היסטוריה של דלקת ריאות על-רקע COVID-19 והוא שוחרר מאשפוז שלושה שבועות מוקדם יותר. המטופל לא סבל ממחלות רקע ידועות. במהלך אשפוזו הקודם, בדיקת RT-PCR הייתה חיובית לנגיף SARS-CoV-2, בדיקת CT של החזה הדגימה הצללות זכוכית-עמומה ועכירות דו-צדדית, בעיקר באזור הימני התחתון, לצד בדיקות מעבדה שהדגימו ערכי CRP גבוהים ושקיעת דם מוחשת, אך ערכי High Sensitivity Troponin היו תקינים (מתחת ל-0.03 ננוגרם/מ”ל).

בשבוע השני, החולה פיתח כאב חזה פלאוריטי, ללא שינויים באק”ג. לא הושלמה בדיקת טרופונין באותה עת. החולה שוחרר לאחר 10 ימים עם שתי בדיקות RT-PCR עוקבות שהיו שליליות וכשהוא במצב כללי טוב. בדיקת CT בעת השחרור הדגימה שיפור משמעותי בשינויים ההדמייתיים.

שלושה שבועות לאחר שחרורו, החולה פנה בשל קוצר נשימה במאמץ וחום נמוך. בבדיקתו, לחץ הדם נמדד על 110/80 מ”מ כספית, קצב הנשימות עמד על 18 נשימות בדקה, קצב הלב על 70 פעימות בדקה, חום גופו נמדד 37.8 מעלות צלזיוס ורוויון החמצן היה 96%. ספירת דם הייתה תקינה, רמות CRP נמדדו על 3.3 מ”ג/ליטר וריכוז High Sensitivity Troponin T היה תקין (מתחת ל-0.03 ננוגרם/מ”ל).

בדיקת RT-PCR הייתה שלילית לנגיף SARS-CoV-2. אק”ג עם 12 לידים פוענח כתקין. בדיקת אקו-לב דרך בית החזה הדגימה הפרעה קלה בתפקוד חדר שמאל ובדיקת MRI של הלב הדגימה גודל תקין של דר שמאל עם מקטע פליטה מעט ירוד של חדר שמאל (50%) עם עדות לדלקת/בצקת בחלק המרכזי של הדופן התחתון. האדרה מאוחרת של גדוליניום הדגימה פיברוזיס מתחת לאפיקרד בחלק המרכזי של הדופן התחתון.

המאפיינים הקליניים וההדמייתיים רמזו למיוקרדיטיס פעילה. החולה היה יציב קלינית, ללא הפרעות קצב או סימני אי-ספיקת לב ולכן לא בוצעה ביופסיה של האנדומיוקרד. בדיקות סרולוגיות אחרות ל-Coxsackie, Parvovirus B19, EBV ו-Human Herpesvirus היו שליליות.

ממצאים אלו מעידים כי המיוקרדיטיס עשויה להיות שארית של תהליכים דלקתיים בשריר הלב כתוצאה מ-COVID-19. הכותבים מדגישים כי במהלך דלקת ריאות משנית ל-COVID-19 עלולים לפספס את המעורבות הלבבית של הזיהום הנגיפי.

Eur Heart J Cardiovasc Imaging. 2020 May 27

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • כריתת רחם מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם גם עם טיפול באסטרוגן

    כריתת רחם מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם גם עם טיפול באסטרוגן

    במאמר שפורסם בכתב העת Obstetrics & Gynecology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, המבוסס על נתונים מסקרי NHS (או Nurses’ Health Study) ו-NHS-II, מהן עולה סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם בנשים לאחר כריתת רחם לפני גיל 50 שנים. החוקרים השלימו ניתוח נתונים מסקרי NHS ו-NHS II שכללו 239,907 משתתפות, עם מעקב ממוצע של 34.17 […]

  • מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מעט חולים עם הפרעה דיאסטולית בתפקוד הלב מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Open Heart עולה כי חלק קטן מהחולים האסימפטומטיים עם הפרעה קדם-קלינית בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל מתקדמים לאי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור של חדר שמאל, עם היארעות גבוהה יותר בנשים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעה בתפקוד הדיאסטולי של חדר שמאל עשויה להוביל להתפתחות אי-ספיקת לב עם מקטע […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    זיהום ב-COVID-19 מלווה בסיכון מוגבר למחלת כליות בילדים ומתבגרים

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על קשר בין זיהום בנגיף קורונה ובין סיכון מוגבר למגוון סיבוכים כלייתיים, כולל הופעה חדשה של מחלת כליות כרונית והחמרת תפקוד כלייתי בצעירים מתחת לגיל 21 שנים. באלו עם מחלת כליות כרונית קודמת או נזק כלייתי חד תועד סיכון גבוה יותר לסיבוכים חמורים, כולל דיאליזה או […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך