היום התקיימה ישיבת ועדת הקורונה בכנסת בראשותו של חבר הכנס עופר שלח מיש עתיד.

ע”פ הדיווחים והסרטון ששוחרר

להלן ההודעה שנשלחה לתקשורת:

חילופי דברים קשים בדיון מיוחד על סוגיית הבדיקות

המשנה למנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ גרוטו (בתמונה): אין לנו שום כוונה או יכולת לפתוח את המשק יום אחרי פסח. זאת לא המלצתי. יש פה מיתוס. גם אם נעשה מיליון בדיקות ביום, לא נוכל לשחרר את המשק.

מנהל ביה”ח הדסה פרופ’ רוטשטיין: ישראל ביזבזה אלפי בדיקות לא רלוונטיות בגלל טעויות בקונספציה; היו”ר ח”כ שלח:  “להרחיב את הבדיקות ולבצע אותם יותר באוכלוסיות בסיכון”

בדיון שקיימה הוועדה להתמודדות עם נגיף הקורונה בראשות ח”כ עפר שלח, על סוגיית הבדיקות צפה מחלוקת בין בכירי מערכת הבריאות:

המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ איתמר גרוטו: סה”כ נעשו עד היום בישראל 103,703 בדיקות. שיעור הבדיקות בישראל הוא מהגבוהים בעולם. אנחנו בין 10 המדינות המובילות בעולם פר נפש. כרגע יודעים לעשות 10,000 בדיקות ביום. היום ואתמול עשינו 7,000 ביום. הצפי הוא להגיע ל-20-30 אלף ביום והכוונה היא שבשבועיים הקרובים נעשה 10,000 בדיקות ביום. צריך להבין שיש מרוץ חימוש בעולם לגבי נושא הערכות. עשינו הזמנות רבות ורובן נפלו בגלל אמברגו ובעיות נוספות. כרגע צוואר הבקבוק הוא הריאגנטים. אנחנו עובדים על התאמת התעשיות המקומיות לייצור ריאגנטים ונמצאים בשלבי ניסוי אחרונים. אם הכל תקין, ממחר יהיה אפשר לייצר. אין מה לעשות אלא לסמוך על עצמנו. יש לנו תכנית להביא חברה סינית שתקים מעבדות לבדיקה. כל אחת מהמעבדות תוכל לספק 10 אלף בדיקות ביום, מה שישלים ל-30 אלף ביום“.
היו”ר ח”כ עפר שלח הגיב לדבריו: “זה לא מסתדר עם הדוח של המל”ל שפירט 75,000 בדיקות שנערכו”.

פרופ’ זאב רוטשטיין, מנהל בית החולים הדסה: “אני רוצה להסב את תשומת הלב לכמה טעויות בקונספציה שהציג איתמר. אנחנו לא אויבים, אני פשוט חושב אחרת. עם הגעת המחלה לארץ, הקונספציה של משרד הבריאות הייתה מעט בדיקות שמיועדות לאלו שבבידוד ומגלים סימפטומים. זה הדבר האחרון שהייתי עושה כמדינאי. הייתי מקבל החלטה ברורה שמי שבבידוד, שבא מחו”ל או בא במגע ומעלה חום מוגדר כחולה קורונה. הייתי עוזב את זה ולא מבזבז אלפי בדיקות לא רלוונטיות כי אחד כזה יישאר בבית ויחלים או שלא חלה בקורונה ויחלים. בזבזנו על הריכוזיות ולא פתחנו את הבדיקות כדי למנוע הפצה. הנקודה החשובה היא למנוע הפצה. איתמר אומר שאין מה לבדוק את האיש שמטפל והוא טועה טעות חמורה כי עם כל המיגון הוא בסוף יעביר את המחלה ולכן יש לבודד אותו ולמנוע הפצה. האמירה של איתמר שאין חשיבות כי ייתכן ויחלה אחריה היא הטעיה. ההמלצה שלי היא לבדוק את כל הצוות, לא בדיקה יחידה אלא בדיקה ראשונית, בדיקה נוספת לאחר 5 ימים וחתימה על שמירה על כללי ההתנהגות. הבעיה שלנו בישראל בגלל שלא בדקנו נכון היא שיצרנו מפלצות אדומות בקהילות מסוימות. ה-PCR  נותן את התשובה לכך. לנו בהדסה יש מכונה שיכולה להוסיף 1000 בדיקות ביום אבל משרד הבריאות החליט שזה לא פריוריטי. פתיחת המשק לא יכולה להיות תלויה בכך שתפתח את המשק רק לאנשים שחלו והבריאו. הקונספציה צריכה להיות 2 בדיקות. המיעוט הוא אלו שהבריאו והרוב הם אלו שלא חלו“.

המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ גרוטו הגיב לדבריו: “אל תבלבל את המוח. יש לי נתונים הרבה יותר מדויקים משלך”.

במסגרת אותה ישיבה השתתף גם פרופ’ חגי לויו, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור שפרסם ההודעה הבאה:

פרופ’ חגי לוין, יו”ר איגוד רופאי בריאות הציבור, דיבר היום בועדת הקורונה בכנסת בנושא הבדיקות: “חייבים לתעדף נכון את הנבדקים ולשים במקום ראשון את מי שבסיכון למות או שעלול להדביק את מי שבסיכון למות.  כל יום שעובר הוא קריטי. נכון להיום, טרם יושמו העקרונות הנכונים שהוצגו בדיון על ידי פרופ’ גרוטו: לחולים בבתי חולים הגדרה צרה מדי, וחולים בסיכון במוסדות נבדקים רק במוסד שבו כבר נתגלתה תחלואה, ולא מהמקרה הראשון. בנוסף, יש צורך בתכנית ניטור אפידמיולוגית סדורה ושקופה, עם מיקוד באיזורים בסיכון. על מנת לשפר את קבלת ההחלטות ואמון הציבור בתעדוף בדיקות יש לצרף לצוות המייעץ בנושא נציגים מהשטח – רופא מחוזי, נציג ציבור, נציג המרכז לבקרת מחלות וקלינאי.”