גרייה מוחית מגנטית חוזרת ועמוקה (Deep Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation) עם טיפול סטנדרטי בתרופות נוגדות-דיכאון יעילה יותר משמעותית בהפחתת חומרת דיכאון בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, בהשוואה לגרייה מוחית מגנטית חוזרנית סטנדרטית, או טיפול תרופתי בלבד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהדורת חודש יולי בכתב העת Journal of Psychiatric Research.
מטרת המחקר האקראי-מבוקר הייתה להעריך את התוצאות הקליניות של שני פרוטוקולי גרייה מוחית מגנטית, שאושרו ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי, לטיפול בחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית.
מדגם המחקר כלל 228 חולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית, אשר חולקו באקראי ל-20 מפגשים של טיפול באמצעות H1-coil או 8-coil, בנוסף לטיפול תרופתי סטנדרטי, או לטיפול תרופתי סטנדרטי בלבד. חומרת תסמיני הפרעת דיכאון מג’ורית הייתה דומה בשלוש הקבוצות, מדד Hamilton Depression Rating Scale (HAM-D17) עמד בממוצע על 17 נקודות בקבוצת גרייה מוחית עמוקה, 17 נקודות בקבוצת גרייה מוחית סטנדרטית ו-19 נקודות בקבוצת הביקורת.
התוצא העיקרי היה שיעור החולים שהשיגו הפוגה, כפי שהוגדר לפי מדד HAM-D17 של עד שבע נקודות לאחר ארבעה שבועות.
בניתוח לפי כוונה לטפל, יחס הסיכויים להפוגה עמד על 1.74 (רווח בר-סמך 95% של 0.79-3.83) עם גרייה מוחית עמוקה, בהשוואה לגרייה מוחית סטנדרטית. ההבדל בין שני הפרוטוקולים לגרייה מוחית עמוקה לא היה מובהק סטטיסטית. שיעורי ההפוגה היו גבוהים יותר משמעותית בשתי קבוצות החולים שטופלו בגרייה מוחית מגנטית חוזרנית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (60%, 43% ו-11%, בהתאמה). שיעורי התגובה היו גבוהים יותר משמעותית עם גרייה מוחית עמוקה, בהשוואה לאלגוריתם סטנדרטי (יחס סיכויים של 2.33, p=0.040).
בקבוצת הטיפול בגרייה מוחית חוזרנית עמוקה נרשמה ירידה של 59% במדד HAM-D17, בהשוואה לירידה של 41% עם גרייה מוחית סטנדרטית (p=0.048) וירידה של 17% בקבוצת הביקורת (p<0.001 בהשוואה לגרייה מוחית עמוקה ו-p=0.003 בהשוואה לגרייה מוחית סטנדרטית).
הבטיחות, הסבילות והשינויים באיכות החיים של החולים היו דומים בין הקבוצות.
החוקרים כותבים כי ממצאי מחקר אישרו את הבטיחות והיעילות של שני פרוטוקולים מאושרים כתוספת לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורית. הממצאים מעידים על שיעורי תגובה טובים יותר וירידה גדולה יותר בחומרת דיכאון עם גרייה מוחית מגנטית עמוקה, אך ללא הבדל משמעותי בשיעורי הפוגה בין שני הפרוטוקולים לגרייה מוחית מגנטית.
J Psychiatr Res. 2019;114:113-119
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!