האם באמת יש חשיבות לצום לפני בדיקות דם להערכת רמות כולסטרול בדם? (JAMA Intern Med)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי צום לרוב אינו משפיע על רמות השומנים בדם והשלמת בדיקת דם להערכת פרופיל השומנים זמן קצר לאחר-ארוחה אינה מובילה לסיווג שגוי של הסיכון למחלות לב וכלי דם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את רמות השומנים בדם בזמן צום ולא-בצום עם התוצאים הכליליים והוסקולאריים ולבחון אם גישה המבוססת על בדיקות דם שלא בצום, במקום הערכת פרופיל הכולסטרול בצום, עלולה להוביל לסיווג שגוי של הסיכון של נבדקים המשלימים בדיקות סקר להחלטה על התחלת טיפול בסטטינים.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מעקב פרוספקטיבי ממחקר שכלל 8,270 מבין 10,305 משתתפים בזרוע ASCOT-LLA (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes TrialLipid Lowering Arm) עם מדידת רמות שומנים בדם בצום ולא בצום במרווח של ארבעה שבועות. מדגם המחקר כלל 6,855 משתתפים ללא מחלה וסקולארית קודמת וחציון משך המעקב עמד על 3.3 שנים.

התוצא העיקרי של המחקר כלל אירועים כליליים מג’וריים (אוטם לבבי לא-פטאלי ומחלה כלילית פטאלית. ניתוח משני בחן אירועים כליליים טרשתיים (כולל אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ותמותה עקב מחלה כלילית טרשתית).

מבין 8,270 משתתפים (82.1% גברים, גיל ממוצע של 63.4 שנים), דגימות שלא בצום הדגימו רמות טריגליצרידים גבוהות יותר באופן מתון ורמות כולסטרול דומות, בהשוואה לדגימות בצום. הקשר בין רמות שומנים שלא בזמן צום ובין אירועים כליליים היה דומה לקשר שתועד עם רמות שומנים בצום. לדוגמא, יחס הסיכון המתוקן לכל 40 מ”ג/ד”ל של חלקיקי LDL (Low Density Lipoprotein) עמד על 1.32 (p=0.007) עם רמות שומנים שלא בצום ועל 1.28 (p=0.008) עם רמות שומנים בצום.

באשר לקבוצת מניעה ראשונית, יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.42 (p=0.003) עם רמות שלא בזמן צום ועל 1.37 (p=0.003) עם רמות שומנים בדם בזמן צום.

התוצאות היו עקביות לפי קבוצת הטיפול (Atorvastatin Calcium במינון 10 מ”ג/יום או פלסבו) ודומות בהערכת אירועים כליליים טרשתיים.

החוקרים מדווחים על מתאם גבוה (94.8%) של סיווג הולם של הנבדקים לקטגוריות סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים עם פרופיל שומנים בזמן צום או שלא בזמן צום.

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי מדידה שגרתית של רמות שומנים בדם שלא בזמן צום מסייעת בהערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים וקביעת הצורך בטיפול, כולל החלטה על צורך בהתחלת טיפול בסטטינים.

JAMA Intern Med 2019

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    מהו המדד הטוב ביותר להערכת תנגודת לאינסולין בילדים עם השמנה?

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Endocrine Disorders מדווחים חוקרים מטורקיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד HOMA-IR (או Homeostasis Model Assessment Insulin Resistance), QUICKI (או Quantitative Insulin-Sensitivity Check Index) ויחס גלוקוז/אינסולין בצום מנבאים טוב יותר עמידות לאינסולין מאשר מדד TyG (או Triglyceride Glucose Index) בילדים עם עודף-משקל או השמנת-יתר. המחקר הרטרוספקטיבי נועד לבחון […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    היפונתרמיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה באשפוז

    בחולים עם היפונתרמיה תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר 30 ימים, בהשוואה לאלו עם ריכוזי נתרן תקינים בדם, ולאורך הזמן, הסיכון לתמותה פחת בחולים עם היפונתרמיה קלה; אך מגמה זו הייתה פחות בולטת באלו עם היפונתרמיה מתונה ולא תוארה כלל בחולים עם היפונתרמיה חמורה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Internal […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

  • בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן מדויקת יותר מבדיקת מעבדה לזיהוי זיהום בדרכי השתן בתינוקות עם חום

    בדיקת סטיק שתן לצד מיטת החולה הדגים רגישות וסגוליות גבוהות יותר מבדיקת שתן מעבדתית לאבחנה של זיהום בדרכי השתן בתינוקות בגילאי 2-6 חודשים עם חום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Pediatrics. החוקרים השלימו ניתוח חתך שכלל 9,387 תינוקות בריאים בגילאי 2-6 חודשים, אשר התייצגו עם חום של 38.0 מעלות ומעלה לאחד מחמישה חדרי […]

  • טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    טיפול במעכבי JAK אינו מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לעומת מעכבי TNF בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית

    בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) שטופלו במעכבי JAK לא תועדה היארעות מוגברת של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, בהשוואה לאלו שטופלו במעכבי TNF או תרופות ביולוגיות עם מנגנוני פעולה אחרים במהלך השנתיים הראשונות לטיפול, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology. החוקרים בחנו את הנתונים מ-15 מאגרים להשוואת היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים […]

  • וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    וריאביליות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2

    שונות רבה ברמות כולסטרול כולל, LDL, HDL, או טריגליצרידים נקשרה בקשר בלתי-תלוי עם סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב בחולים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות ברמות שומנים בדם והסיכון לאי-ספיקת לב לא נבחן היטב, בפרט בחולים עם סוכרת מסוג 2 בסיכון […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר