השוואת תיקון אנדווסקולארי לעומת ניתוח פתוח של מפרצת אבי עורקים בטני (N Engl J Med)

בחולים עם מפרצת אבי עורקים בטני שיעורי הישרדות ארוכת-טווח דומים לאחר תיקון אנדווסקולארי או ניתוח פתוח, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. החוקרים זיהו הבדלים בין הקבוצות במספר החולים שנדרשו להתערבות שנייה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תיקון אנדווסקולארי אלקטיבי של מפרצת אבי עורקים בטני מלווה בשיעורים נמוכים יותר של תמותה בתר-ניתוחית, בהשוואה לניתוח פתוח, אך לאחר ארבע שנים אין עוד עדות ליתרון הישרדותי זה. בנוסף, שני מחקרים מאירופה שפורסמו לאחרונה דיווחו כי תוצאות גרועות יותר בטווח הארוך לאחר תיקון אנדווסקולארי, בהשוואה לניתוח פתוח.

במחקר הנוכחי חולים עם מפרצת אסימפטומטית של אבי העורקים הבטני חולקו באקראי לתיקון אנדווסקולארי או ניתוח פתוח של מפרצת אבי עורקים. כל החולים היו מועמדים לשתי הפרוצדורות. כל המשתתפים היו במעקב למשך עד 14 שנים.

מבין 881 חולים שנכללו במחקר, 444 חולקו לתיקון אנדווסקולארי ו-437 לניתוח פתוח. התוצא העיקרי היה תמותה מכל-סיבה והחוקרים מדווחים כי 302 חולים (68%) בקבוצת התיקון האנדווסקולארי ו-306 חולים (70%) בקבוצת ניתוח פתוח, הלכו לעולמם במהלך המעקב (יחס סיכון של 0.96, רווח בר-סמך 95% של 0.82-1.13).

במהלך ארבע השנים הראשונות למעקב, ההישרדות הכוללת הייתה גבוהה יותר עם תיקון אנדווסקולארי, בהשוואה לניתוח פתוח; מהשנה הרביעית עד השמינית, ההישרדות הכוללת הייתה גבוהה יותר לאחר ניתוח פתוח; ולאחר שמונה שנים, ההישרדות הכוללת הייתה שוב גבוהה יותר בקרב אלו לאחר תיקון אנדווסקולארי (יחס סיכון לתמותה של 0.94, רווח בר-סמך 95% של 0.74-1.18). כל המגמות הללו לא היו מובהקות סטטיסטית.

החוקרים מדווחים על 12 מקרי תמותה על-רקע מפרצת אבי עורקים (2.7%) בקבוצת תיקון אנדווסקולארי ועל 16 מקרי תמותה (3.7%) באלו לאחר ניתוח פתוח. מרבית מקרי התמותה אירעו בתקופה הבתר-ניתוחית.

קרע מפרצת תועד בשבעה חולים (1.6%) לאחר תיקון אנדווסקולארי, וקרע מפרצת חזית תועד בחולה אחד (0.2%) בקבוצת ניתוח פתוח. מקרי תמותה עקב מחלת ריאות חסימתית היו נפוצים יותר במעל 50% בחולים לאחר תיקון פתוח (5.4% מהחולים בקבוצת טיפול אנדווסקולארי לעומת 8.2% מאלו לאחר ניתוח פתוח הלכו לעולמם עקב מחלת ריאות חסימתית-כרונית). שיעור גבוה יותר של חולים לאחר תיקון אנדווסקולארי נדרשו לפרוצדורות נוספות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר אינם עולים בקנה אחד עם ממצאים שהצביעו על תוצאות גרועות יותר לאחר תיקון אנדווסקולארי, בהשוואה לניתוח פתוח, במקרים של מפרצת אבי עורקים בטני.

N Engl J Med 2019

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    תוצאות מבטיחות למשלב בדיקות דם לניטור אחר מחלת כליות כרונית

    הבחירה בטיפול כלייתי חליפי, לצד גורמים דוגמת משך דיאליזה, גורם ושלב מחלת כליות כרונית, עשויים כולם להשפיע על רמות Renalase, Dopamine ו-Norepinephrine בחולים עם מחלת כליות כרונית, ממצאים המדגישים את חשיבות ניטור רמות סמנים אלו בדם לחיזוי התקדמות מחלת כליות כרונית והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מפולין במאמר שפורסם בכתב העת BMC Nephrology. החוקרים […]

  • שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    שכיחות גבוהה של מחלת כבד סטאטוטית בקשישים

    בשליש מהקשישים ישנה עדות למחלת כבד סטאטוטית, בעוד שפיברוזיס כבדי מתואר בשכיחות נמוכה יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת NPJ Gut and Liver. מהמחקר עולה עוד כי לאי הקפדה על פעילות גופנית ומחלות כרוניות רבות ישנה השפעה על הסיכון למחלת כבד סטאטוטית. מדגם המחקר כלל 1,021 קשישים (גיל ממוצע של 72.5 שנים, 75.9% גברים) […]

  • מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    מה בין גודל הגידול ובין הסיכון להישנות מחלת הודג'קין?

    במאמר שפורסם בכתב העת Blood Advances מדווחים חוקרים מאנגליה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי קשר משמעותי בין קוטר הגידול המקסימאלי ובין הסיכון להישנות בחולים עם מחלת הודג’קין בשלב-מוגבל שהשיגו בדיקת הדמיה תקינה, כאשר כל עליה של סנטימטר אחד בקוטר המקסימאלי של הגידול לוותה בעליה של 21% בסיכון להישנות. מדגם המחקר כלל 1,278 חולים […]

  • חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    חשיבות טיפול מוקדם לאיזון יתר לחץ דם

    בחולים עם יתר לחץ דם לא-מטופל או לא-מאוזן שהחלו טיפול תרופתי מונותרפי לאיזון לחץ דם במהלך החודש הראשון לאחר האבחנה תועד סיכוי גבוה יותר להשגת איזון לחץ דם בתוך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Hypertension. למרות שאיזון לחץ הדם נשמר לאורך 30 חודשים, בלמעלה מ-30% […]

  • בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    בדיקת אולטרה-סאונד הדגימה דיוק גבוה מאוד לאבחנה של תסביב אשך

    מתוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת European Urology Focus עולה כי לבדיקת אולטרה-סאונד דיוק אבחנתי גבוה לאבחנה של תסביב אשך, כאש בדיקת דופלר צבע הדגימה רגישות של 95.3% וסגוליות של 98.3% באבחנה. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של 63 מחקרים שכללו גברים שפנו למרכז שניוני או שלישוני בחשד לתסביב אשך והשלימו בדיקת אולטרה-סאונד. הם […]

  • האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    האם ישנה חשיבות למועד נטילת תרופות לאיזון לחץ דם?

    מועד נטילת תרופות לאיזון לחץ הדם במבוגרים עם יתר לחץ דם לא השפיע על הסיכון או התועלת של הטיפול התרופתי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. לנוכח תוצאות אלו, החוקרים קובעים כי ההחלטה אם ליטול את הטיפול התרופתי בבוקר או בשעות הלילה תתבסס על העדפות המטופלים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שני מחקרים קודמים […]

  • מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    מדדים אקו-קרדיוגרפיים מנבאים תמותה בחולים עם תסחיף ריאתי

    במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדדי RVGLS (או Right Ventricular Global Longitudinal Strain) ומדד RVOT VTI (או Right Ventricular Outflow Tract Velocity Time Integral) עשויים לנבא את הסיכון לתמותה בחולים במצב קריטי עם תסחיף ריאתי. מדד RVGLS נקשר באופן […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    ההשלכות ארוכות הטווח של שינויים במבנה הלב בקרב טייסים

    גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומחלות רקע מתועדים בשכיחות גבוהה בטייסי מטוסים אסימפטומטיים שהופנו לבדיקות סקר רפואיות, אך אוכלוסייה זו לרוב מייצגת אוכלוסייה בריאה עם יכולת תפקודית טובה. עם זאת, מתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי יש לשים לב לשכיחות הגבוהה של שינויים במבנה הלב, דוגמת הרחבת אבי עורקים. ברקע למחקר מסבירים […]

© ‫ e-Med
 כל הזכויות שמורות

 

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך
עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן
להרשמה לאתר