דום נשימה חסימתי בשינה לא-מאובחן מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים לאחר-ניתוח (JAMA)

בחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה לא-מאובחן ובדרגה חמורה קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים לאחר ניתוח לא-לבבי מג’ורי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA.

מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא אבחנה קודמת של דום נשימה חסימתי בשינה, אשר נדרשו לניתוח לא-לבבי מג’ורי בין ינואר 2012 ועד יולי 2017. המשתתפים היו בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים לאחר הניתוח; בכולם תועד לפחות גורם סיכון אחד: היסטוריה של מחלת עורקים כלילית, אי-ספיקת לב, אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף, סוכרת שדרשה טיפול, או ליקוי כלייתי טרם הניתוח.

דום נשימה חסימתי בשינה הוגדר בדרגה קלה (מדד אירועים נשימתיים של 5-14.9 אירועים בשעה), בינוני (מדד אירועים נשימתיים של 15-30 בשעה) וחמור (מדד של מעל 30 אירועים נשימתיים בשעה), בהתאם לניטור שינה לפני הניתוח.

התוצא העיקרי כלל משלב של נזק לשריר הלב, תמותה לבבית, אי-ספיקת לב, תרומבואמבוליזם, פרפור פרוזדורים ואירוע מוחי בתוך 30 ימים מהניתוח.

מבין 1,364 חולים שגויסו למחקר, 1,218 חולים (גיל ממוצע של 67 שנים, 40% נשים) נכללו בניתוח הנתונים. 30 ימים לאחר הניתוח, שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 30.1% (41 מבין 136 חולים) בקרב אלו עם דום נשימה חסימתי בדרגה חמורה, 22.1% (52 מבין 235 חולים) באלו עם הפרעה נשימתית בדרגה בינונית, 19% (86 מבין 452 חולים) בקרב אלו עם דום נשימה חסימת בשינה בדרגה קלה ועל 14.2% (56 מבין 395 חולים) באלו ללא דום נשימה חסימתי בשינה.

החוקרים כותבים כי זוהה קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין סיכון מוגבר לתוצא העיקרי (יחס סיכון מתוקן של 1.49, p=0.01); עם זאת, הקשר היה מובהק סטטיסטית רק בקרב אלו עם הפרעה בדרגה חמורה (יחס סיכון של 2.23, p=0.001) ולא באלו עם הפרעה נשימתית בדרגה בינונית או קלה.

המשך המצטבר הממוצע של דה-סטורציה אל מתחת ל-80% במהלך שלושת הלילות הראשונים לאחר הניתוח בחולים עם סיבוכים קרדיווסקולאריים (23.1 דקות) היה ארוך יותר, בהשוואה לאלו ללא סיבוכים אלו (10.2 דקות, p<0.001).

החוקרים לא זיהו אינטראקציה משמעותית עם התוצאות הבתר-ניתוחיות ובין סוג ההרדמה, שימוש באופיואידים לאחר-ניתוח ומתן טיפול בחמצן.

ממצאי המחקר מעידים כי במבוגרים בסיכון הנדרשים לניתוח לא-לבבי מג’ורי, דום נשימה חסימתי בשינה בדרגה חמורה ולא-מאובחן מלווה בעליה משמעותית בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים במהלך 30 הימים לאחר הניתוח. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם התערבויות עשויות להשפיע על הסיכון הנ”ל.

JAMA. 2019;321: 17881798.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    תגובה אלרגית לאבקנים מלווה בסיכון מוגבר לדום נשימה חסימתי בשינה

    מנתונים שפורסמו בכתב העת BMC Pulmonary Medicine עולה כי אלרגיה לאבקת צמחים מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה, כאשר הקשר נותר עקבי גם לאחר תקנון למשתנים שונים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה מ-6,500 מבוגרים שהשלימו שאלונים במסגרת סקרי NHANES (או National Health and Nutrition Examination Survey) בין השנים 2005-2018. המחקר […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, עם מקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך מעקב של עשר שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם בשבדיה שכלל חולים עם אבחנה של אכאלזיה שעברו בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה בין […]

  • משלב כריתת תוספתן עם טיפול סטנדרטי מסייע בשמירה על הפוגה של קוליטיס כיבית (The Lancet Gastroenterology & Hepatology)

    משלב כריתת תוספתן עם טיפול סטנדרטי מסייע בשמירה על הפוגה של קוליטיס כיבית (The Lancet Gastroenterology & Hepatology)

    בחולים עם קוליטיס כיבית בהפוגה תחת טיפול כנגד התלקחות המחלה, ניתוח לפרוסקופי לכריתת התוספתן בשילוב עם טיפול סטנדרטי מלווה בשיעורי התלקחות נמוכים יותר לאחר שנה אחת, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת The Lancet Gastroenterology & Hepatology. החוקרים השלימו מחקר אקראי בין השנים 2012-2022 ב-22 מרכזים בהולנד, אירלנד ובריטניה […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך