מאת: מירה רוטנר מנהלת תחום גניקולוגיה כ.צ.ט
כנס חירום שהתקיים ביום שישי 2.8 בהשתתפות כ- 600 רופאי נשים ורופאי משפחה מכל רחבי הארץ במלון דניאל בהרצליה, התמקד בנושא משמעות הטיפול ההורמונלי החליפי.
הכנס התקיים בעקבות פרסום תוצאותיו של מחקר אמריקאי רב היקף (WHI) בקרב נשים בגיל המעבר המלמד כי הסיכונים עקב שימוש בטיפול הורמונלי חלופי גדולים מהיתרונות שהוא מקנה.
מומחים ברפואת נשים, חברי הועד של האגודה לגיל המעבר והחברה לרפואת נשים בקהילה ניסו לענות על שאלות נוקבות. להלן תמצית הדברים:
1. האם לזרוק את הטיפול ההורמונלי לפח ?
התשובה: לא. לטיפול ההורמונלי יש יתרונות ברורים שאין לאף תרופה: טיפול בתסמיני גיל המעבר- גלי חום, הזעות לילה, יובש בנרתיק, ירידה באנרגיה , דיכאון שכחה וירידה בקוגניציה.
2. האם תוצאות המחקר נכונות לגבי תכשירים אחרים ?
התשובה: לא. המחקר שהופסק נעשה על פרמריל פלוס בלבד (מתן משולב של אסטרוגן המופק משתן של סוסות הרות ופרוגסטרון סינטטי).
קיימים בשוק תכשירים המכילים את ההורמונים הטבעיים כלומר זהים להורמונים אותם מייצרת השחלה וכן דרכי מתן נוספות כמו הטיפול שניתן דרך העור בג’ל הנספג ישירות לזרם הדם ואינו עובר מעבר ראשוני בכבד ולכן:
· מאפשר להשתמש בכמויות קטנות יותר של אסטרוגן
· לא משנה את נתוני הקרישה
· לא מעלה שומנים (טריגליצרידים) בדם
מכאן ניתן להניח שהיחס יתרונות/סיכונים בעקבות מתן אסטרוגן דרך העור יהיה אחר מכפי שהתקבל במחקר האחרון שפורסם ונעשה על כמוסות הניתנות דרך הפה.
3. האם יש לקחת טיפול הורמונלי חליפי למניעת מחלות לב וכלי דם ולמניעת אוסטאופורוזיס?
תשובה: לא. יש לקחת טיפול הורמונלי חליפי לטיפול בתסמינים של המנופאוזה גלי חום, הזעות לילה, יובש בנרתיק, דיכאון, ירידה באנרגיה וירידה בזיכרון. את הטיפול יש לקחת במשך 2-4 שנים ולאחר תקופה זה כדאי לנסות ולהפסיק .יש לציין כי לעיתים בעקבות הפסקת הטיפול שוב יחזרו התסמינים של גיל המעבר.
4. באיזה גיל כדאי להתחיל לקחת את הטיפול ההורמונלי ?
תשובה: Start early start low . יש להתחיל את הטיפול ההורמונלי מוקדם ככל הניתן ובמינון הנמוך האופטימלי. במחקר האמריקאי אשר גרם לשערורייה הגיל הממוצע של הנשים היה 60 זה לא הגיל הממוצע להתחיל טיפול. בגיל 60 כלי הדם ברובם כבר “חולים” ומסויידים ומתן אסטרוגן לא מהווה הגנה אלא להיפך. כדאי להתחיל את מתן ההורמונים 10 שנים קודם לכן בגיל 50 ובמינון הנמוך האפשרי. גמישות במינון ניתן להשיג ע”י שימוש בג’ל אשר מאפשר התאמת מינון אישי לכל מטופלת ומטופלת ע”פ מידית הרמות בדם וע”פ ההרגשה הכללית של המטופלת.
5. האם זהו פסק דין סופי לטיפול ההורמונלי?
תשובה :לא. סביר להניח כי בעוד מספר שנים יהיו עבודות נוספות אשר יציגו נתונים שונים.
הסיבות למתן טיפול הורמונלי נעשו בשלבים:
בסוף שנות ה-70 ושנות ה-80 טיפול הורמונלי ניתן לטיפול בסימפטומים.
בסוף שנות ה-80 ושנות ה-90 נוספה אינדיקציה נוספת לטיפול ההורמונלי מניעת מחלות לב וכלי דם ומניעת אוסטאופורוזיס.
וכעת שוב חוזרים לשלב הראשון בו הטיפול ניתן רק למניעת התסמינים ולא למניעת מחלות.
6. האם טיפול בתוספי מזון המכילים פיטואסטרוגנים הוא אלטרנטיבה?
תשובה: כן. לפיטואסטרוגנים המופקים מן הסויה כמו בתוסף המזון אלטרנה יש אפקטים ביולוגים הדומים לאסטרוגן הם מקלים על גלי החום והיובש הוגינלי אך במידה נמוכה מזו של ההורמונים ולכן מהווים אלטרנטיבה לנשים אשר לא רוצות לקחת טיפול הורמונלי.
7. האם הפרשה הינה כשלון רפואי?
תשובה: לא. מדע הרפואה מתפתח ומשתנה, והרופאים מטפלים בהתאם לנתונים העומדים לרשותם בנקודת זמן.
לפרטים ניתן לפנות אל גילה נאומן מנהלת המחלקה במשרדי או אלי 24 ש’ ביממה
בברכה,
רן רהב
מנהל יחסי הציבור כ.צ.ט (c655 )
- אבחנות: כלכלת בריאות
- קטגוריות: הודעות ארגונים
מידע נוסף לעיונך
כתבות בנושאים דומים
עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)
בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]
אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)
אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]
האם המהפכה הטיפולית בהשמנת יתר תפרוץ את חומת הכלכלה? פרופ' רז ופרופ' שטרן
לפניכם הרצאה ודיון שהתקיים בין פרופ’ איתמר רז ופרופ’ נפתלי שטרן בנושא השפעות החידושים הטיפוליים בתחום ההשמנה.
בעקבות המלצות ועדת הסל - ראיון מיוחד עם פרופ' נדב דווידוביץ
על רקע פרסום המלצות ועדת הסל ביקשנו לבדוק עם פרופ’ נדב דווידוביץ, חבר בוועדת הסל, כמה סוגיות שקשורות למתודולוגיה ולאופן קבלת ההחלטות בוועדה.
מאזן עלות-תועלת של הטיפול ב-Dapagliflozin במחלת כליות כרונית (Clin J Am Soc Nephrol)
אנליזה חדשה של מחקר הCKD-DAPA מראה שהטיפול ב-dapagliflozin (פורסיגה) במחלת כליות כרונית הינו משתלם מבחינת מאזן עלות-תועלת בבריטניה, גרמניה וספרד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease CKD) מהווה נטל משמעותי על המטופלים ועל שירותי הבריאות, בעיקר בהגעה לאי ספיקת כליות סופנית כשהמטופלים נדרשים לטיפול כלייתי חליפי. מחקר ה-DAPA-CKD הראה שהטיפול ב-dapagliflozin, […]
איך זה עבר בשקט ומתחת לרדאר? עלות ההשמנה בישראל - 20 מיליארד ש''ח לשנה (הודעת החברה להשמנה)
כבר לפני יותר משנה הושלם דו”ח מקיף, המנתח את השלכות מחלת ההשמנה על חוסן מדינת ישראל, עם השוואות לעולם ותכנית ברורה למדיניות בריאות מסודרת ולרגולציה מותאמת. נחשף היופ, בתום הכנס השנתי של החברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר של הר”י ד”ר דרור דיקר (בתמונה) : “נהוג להתחמק מדיון אמיתי במחלת ההשמנה, בשל סטיגמה […]
ארגוני הרוקחים הגישו בג''צ בשל סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות
קואליציית ארגוני הרוקחות הגישה הבוקר עתירה לבג”ץ בנושא סירוב משרד הבריאות להכליל שירותי ייעוץ רוקחי יזום בסל הבריאות, בטענה שהייעוץ הינו כבר חלק מהסל. ארגון הרוקחות הגיש את הייעוץ התרופתי היזום כטכנולוגיה להכללה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לשנת 2023. מטרת השירות הינה לאפשר לרוקחים במפגש ייעודי עם מטופלים, שלא אגב ניפוק תרופה מסוימת, לבצע הדרכת […]
ב-2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם בכ-7 מיליארד ש''ח, מהם 2.7 בגין הוצאות הקורונה (דו''ח משרד הבריאות)
משרד הבריאות מפרסם דוח מסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2021 היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-7 מיליארד ש”ח, המהווים כ-12% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-2.7 מיליארד ש”ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. השתתפויות עצמיות ממבוטחים בסל בגין שירותים עלו בשיעור של 6.1% כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי, לעומת מאוחדת […]
הורביץ בישיבה הראשונה של ועדת הסל: לראשונה תקציב הרחבת הסל מקובע במסגרת תקציב המדינה
דיון פתיחה של הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 היום (ראשון ה-18.9.22) התכנסה הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות לשנת 2023 לישיבתה הראשונה במשרד הבריאות במרכז הרפואי שיבא תל השומר בהשתתפות שר הבריאות, ניצן הורוביץ ומנכ”ל משרד הבריאות פרופ’ נחמן אש. שר הבריאות, ניצן הורוביץ: “בבסיס עבודת הוועדה, ובעצם מהות עבודתה, היא מימוש […]
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!