האם מחלת הכרסת – מחלה ססטמית ?, מתוך jcp 14 בעלות של 30 שח, למנויים – חינם!!!

רגילים אנחנו לחשוב על מחלת הכרסת celiac disease – כמחלה הפוגעת בעיקר במעיים, אם כי ידוע לנו כי חולי צליאק נוטים לחלות גם במחלות אוטו-אימוניות רבות:- בפגיעה אוטו-אימונית בבלוטת התריס, בריאות, בשריר הלב ובכבד.

בנוסף יופיעו סיבוכים כשהרקע לא ברור, אך קיימת אפשרות שגם כאן האטיולוגיה היא אוטואימונית,-  כפגיעה במערכת העצבים המרכזית, ירידה בפוריות האישה וחולשה כללית.

חולי צליאק מתלוננים גם על תופעות כלליות ללא  מוקד אנטומי כגון כאבים מפוזרים.        

מחלת ה Dermatitis herpetiformis מחלת עור, המופיעה  לאחר אכילת גלוטן, והנעלמת כאשר החולה נמנע מלאכול גלוטן. לעיתים  המחלה  מופיעה בו זמנית עם מחלת הכרסת. המעניין הוא כי מחלת העור יכולה גם להקדים את הפגיעה במעי. אם תרצו איפוא, אפשר להגדיר Dermatitis herpetiformis כ”מחלת כרסת”  של העור. תופעה זו ללא ספק מצביעה על העובדה שגלוטן יכול לפגוע גם בעור ולפעמים רק בעור. 

הקונספט המהווה בסיס למחקר לפנינו-מחלת הכרסת מחלה כללית של הגוף היא,  ואינה מוגבלת  למעי ולעור.

נניח אם כן, שמחלת הכרסת מחלה כללית ססטמית- היא,האם ניתן להראות תופעות חוץ מעייות בבדיקה פתולוגית? האם יש שנויים פתולוגיים אותם ניתן לגלות ברקמות שאינן שייכות למעי ?

בשנים האחרונות התברר שהאנטיגן במחלת הכרסת הוא tissue transglutaminase.   חלבון זה נמצא בממברנה הבזאלית של האפיתל וחשוב בשמירה על מבנה התאים בכל מקום בגוף. השאלה היא אם הנוגדנים האופייניים למחלת הכרסת תוקפים tissue translutaminase במעיים בלבד או בכל מקום בגוף?

בשלב הראשון של המחקר נכללו שנים עשר חולים שהוגדרו כסובלים ממחלת כרסת “מתפתחת”. מדוע מתפתחת   כוונת החוקרים  שבבדיקות  סרולוגית,  נמצאו נוגדנים אופייניים למחלת צליאק, אך  בתחילת המחקר, בבדיקת הביופסיה בצביעות השגרתיות   מבנה המעי נמצא עדיין היה  תקין.

במסגרת המחקר נלקחה ביופסיה מרירית המעי ונצבעה בצביעה אימונו פלואורסנטית. צביעה זו  לצורך מחקר ולא רוטינית. בצביעה נצפו משקעים של IgA מתחת לאפיתל לכל אורך ה villi הסיסים – שבתרסריון. הממצא ללא ספק פתולוגי. שכןIgA  במערכת עיכול נורמלית  נמצא בתוך תאי-פלזמה ובתוך תאי אפיתל, כלומר באנשים בריאים נמצא  IgA במעי בתוך התא, ואילו כאן בביופסיה של החולים, IgA   שקע גם בממברנה הבזלית. כאמור חולים אלה היו בשלבים מוקדמים של המחלה, למרות שברירית לא  נראו  שינויים פתולוגיים האופיינים למחלה.

תגלית זו מרגשת. הנוגדנים מתיישבים על גבי הרירית עוד בטרם מתפתחים שנויים מורפולוגיים.  אולי כאן רמז שנוגדנים אלה הם הם, המחוללים את הנזק למעי. אם כן, תצפית זאת משנה את תפישתנו למחלת הכרסת. עד כה היה מקובל לחשוב שתאי T  אחראים לנזק במעי. מהמחקר עולה כי ללימפוציטים מסוג ,B המפרישים את הנוגדנים, תפקיד חשוב, ואולי אפילו תפקיד מכריע.

אנחנו חוזרים לדון בתפקודו של האנטיגן tissue transglutaminase. במהלך המחקר החוקרים הראו כי במחלת הצליאק ה IgA במעי מתמקם לאורך הממברנה הבזלית. התמקמות זו היא לצד מיקום החלבון tissue transglutaminase.

כאשר החוקרים השתמשו בשני צבעים  אימונופלוארסטיים שונים, כשצבע אחד נקשר לנוגדן ה IgA והשני נקשר   ל tissue transglutaminase נמצא כי נוגדנים מסוג IgA והאנטיגן tissue transglutaminase נמצאים באותו מקום. התברר  – כי לא הIgA     בלבד הוא אשר שוקע  ברקמות, אלא הקומפלקס התצמיד- של נוגדנים מסוג IgA אשר כבר נקשרו לאנטיגן tissue trans- glutaminase . ומכאן   קל להסיק את המסקנה שתצמיד זה מחולל את הנזק.

שמטרת המחקר היתה להראות שצליאק היא מחלה ססטמית לכן עברו לשלב הבא של המחקר, והוא, למצוא קומפלקס  נוגדנים מסוג IgA   המחוברים ל tissue trans- glutaminase  גם ברקמות אחרות בגוף, ולא רק במעי.  ואכן, בחולי מחלת הכרסת, נמצאו תצמידים אלו באברים שונים, ביניהם קשרי לימפה, כבד, תוספתן ושרירים. ממצא זה מהווה אישור שהמחלה  אינה מחלת מעיים בלבד,  אלא מחלה הפוגעת באברים רבים בגוף כולל גם כלי הדם.  

ההנחה שחולה מחלת הכרסת, “חולה כל גופו” הוא, ולא חולה מחלת מעיים גרידא,

קיבלה אישוש  רציונלי במחקר זה.

נחזור לדון בתפקיד ובתפוצה של tissue transglutaminase בגוף. tissue transglutaminase  – חלבון זה נמצא בכל האברים. מיקומו בתוך התאים וגם במטריצה בין התאים ובממברנה הבזלית.  במיקומו החוץ תאי tissue transglutaminase מהווה גורם אחראי לבריאות ושלמות  הרקמה הבין-תאית. החוקרים מעלים ספקולציה ושואלים האם tissue transglutaminase הנקשרת לנוגדן מאבדת את כושר הפעילות הרגילה שלה, וגורמת לתמונה ההיסטולוגית שאנחנו מכירים: כלומר סיסים שטוחים במעי. במילים אחרות, הנזק המורפולוגי במעי תוצר של  tissue transglutaminase משותק, שאינו ממלא את תפקידו כמעצב מבנה הממברנה הבזלית.

הערת העורך: המאמר מרגש כי הוא מקנה  את התחושה שהתקדמנו צעד נוסף בהבנת מחלה זו. ננסה לסכם את הממצאים:

1          במחלת הכרסת נוצר תצמיד של IgA    עם tissue transglutaminase

2          תצמיד זה מופיע במעי של חולים במחלת הכרסת, עוד טרם נוצרו שינויים מורפולוגיים, ויתכן   שתצמיד זה, האחראי לנזק במעי.

3          תצמיד זה נמצא בכל הרקמות שנבדקו ולאו דווקא במעי. המסקנה אם כן  שמחלת הכרסת אינה מחלה של מערכת העיכול אלא של כל הרקמות.

4         לאור המחקר נראה כי ללימפוציטים מסוג B תפקיד דוממיננטי בתופעות מחלת הכרסת.

5          אם כל מה שלמדנו נכון, אז ביום מן הימים נצטרך לשנות את שם המחלה. כי המלה “כרסת” נגזרה מהמלה “כרס” ו “coeliac” בלטינית משמעו “של הבטן”.

            המאמר הופיע בעיתון GUT מחודש מאי 2004.  

      

In-vivo targeting of intestinal and extraintestinal transglutaminase 2 by coeliac autoantibodies

Korponay-Szabo IR, Halttunen T, Szalai Z et al
GUT 2003;53:641-8.

       

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    ההשפעה של תכנית למניעת פציעות על בטיחות ילדים (Pediatrics)

    התוכנית למניעת פציעות (The Injury Prevention Program, או TIPP) הינה תכנית ביוזמת האקדמיה האמריקאי לרפואת ילדים משנת 1983 שנועדה לסייע לרופאי ילדים במניעת חבלות לא-מכוונות בילדים. מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי התוכנית הפחיתה ביעילות את היקף הפציעות בילדים במהלך השנתיים הראשונות לחייהם.  ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהתוכנית קיימת מזה כארבעה עשורים, […]

  • חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    חיסון כנגד קורונה מספק הגנה מתונה מפני התפתחות Long COVID בילדים (Pediatrics)

    במאמר שפורסם בכתב העת Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לחיסון כנגד נגיף קורונה השפעה מגנה מתונה מפני Long COVID. ההשפעה המגנה של החיסון גדולה יותר במתבגרים בסיכון מוגבר להתפתחות Long COVID ופוחתת עם הזמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חיסון מפחית את הסיכון לזיהום בקורונה בילדים, אך ההשפעה של החיסון […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    תוצאות מבטיחות לטיפול לייזר שבועי בתינוקות עם כתמי פורט ויין (JAMA Dermatol)

    בתינוקות עם כתמי לידה פורט ויין (Port Wine) תועדה העלמות מלאה או כמעט-מלאה עם טיפול לייזר שבועי (Pulsed Dye Laser, או PDL), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבות מוקדמת לכתמי פורט ויין בתינוקות עשויה לשפר משמעותית את התוצאות וחלק מהמחקרים הציעו כי מרווחים קצרים יותר בין […]

  • קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד

    קוורנומות (מלפורמציה קוורנומית) של מערכת העצבים המרכזית; ד"ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא מתוך NEJM

    מאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב-New England Journal of Medicine עסק במלפורמציות נקבוביות (קוורנוטיות) מוחיות, המוכרות בשם הרפואי  “קוורנומות”, שהן צבר כלי דם פגומים בצורת חלל ספוגי צפוף. חלל זה נעדר רקמת מוח ועשוי להמצא גם בעמוד השדרה. שכיחות קוורנומות באוכלוסיה הינה 0.5 אחוז. סימפטומים הביטוי הקליני הינו וריאבילי. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בממצא אקראי בהדמיה […]

  • חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    חשיבות תמיכה תזונתית במקרים של פגות בינונית-עד-מאוחרת (NEJM)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי התערבות לתמיכה תזונתית בפגים שנולדו לאחר 32 שבועות היריון לפני שבוע 36 להיריון ועד הזנה מלאה עם חלב אם הינה התערבות אפשרית, ללא השפעה על מרווח הזמן עד הזנה אנטרלית מלאה או על הרכב הגוף בגיל מתוקן של ארבעה חודשים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה, מוסיף מהערותיו.

  • ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    ההשפעות של מאפיינים שונים על התוצאות ארוכת הטווח של טיפול בהידרוקורטיזון זמן קצר לאחר הלידה בפגים מונשמים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת Archives of Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition מדווחים חוקרים מהולנד ובלגיה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים שנולדו לפני שבוע 27 להיריון, טיפול סיסטמי בהידרוקורטיזון עשוי להביא לשיפור סיכויי ההישרדות או ליקוי נוירו-התפתחותי. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T בילדים עם לופוס (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר מחקר ראשון להערכת טיפול CAR-T (או Chimeric Antigen Receptor T-cell) בילדים עם אבחנה של SLE (או Systemic Lupus Erythematosus). מחקר REACT-01 (או Reversing Autoimmunity through Cell Therapy) יהיה בהובלת מומחים מסיאטל וצפוי להתחיל בקיץ הקרוב. התקווה היא כי הטיפול יאפשר להגדיל את מספר החולים הצעירים עם […]

  • יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    יתרונות דחיית ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בפגים (JAMA)

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בפגים עם בקע מפשעתי, השלמת תיקון בקרע לאחר השחרור מיחידת טיפול נמרץ ביילודים הובילה לשיעור נמוך יותר של אירועים חריגים, בהשוואה לפרוצדורות שבוצעו לפני השחרור מבית החולים. ד"ר ברזילי, עורך מדור נאונטולוגיה מוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה