כריתה ב-Radiofrequency עשויה להיות עדיפה על זריקות אתנול בטיפול בקרצינומה הפטוצלולרית קטנה (Gastroenterology)

על-פי תוצאותיו של מחקר אקראי שפורסם לאחרונה כריתה באמצעות Radiofrequency (או RF) עדיפה על פני מתן זריקות אתנול דרך העור (PEI) בטיפול בקרצינומה הפטוצלולרית קטנה (HCC).

החוקרים כותבים כי מבין מגוון שיטות הכריתה המקומית, ה-PEI נחשבת לשיטה היעילה ביותר והקלה ביותר לביצוע בטיפול בכריתה ישירה במקרי HCC וכי כריתת RF נחשבת טיפול יעיל ב-HCC.

במחקר השתתפו 157 חולים שסבלו מ-186 HCCs שגודלן איננו עולה על 4 ס”מ. הנבדקים חולקו באקראי לקבלת טיפול PEI קונבנציונאלי, לקבלת טיפול PEI במינון גבוה, או לכריתת RF. מדדי התוצאה הראשוניים היו נקרוזיס מלא של הגידול, שיעור ההשרדות הכללי, התקדמות מקומית של הגידול, הופעת גידולים נוספים חדשים ושיעור ההשרדות ללא סרטן. משך המעקב הממוצע היה 24.3 חודשים.

נקרוזיס מלא של הגידול הופיע ב-88% מהמקרים בקבוצת ה-PEI הקונבנציונאלי, ב-92% מהמקרים בקבוצת ה-PEI במינון גבוה, וב-96% מהמקרים בקבוצת כריתת ה-RF. בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות, חייב הטיפול באמצעות כריתת RF פחות מפגשי טיפול להשגת נקרוזיס מלא של הגידול (P < .01) והופיע בו השיעור הנמוך ביותר לש התקדמותמקומיתשל הגידול(P = .01 בהשוואה לטיפול PEI קונבנציונאלי ו-P = .04 בהשוואה לטיפול PEI במינון גבוה).

בקבוצת כריתת ה-RF הופיעו גם שיעור ההשרדות הכללי הגבוה ביותר (P = .01 בהשוואה לטיפול PEI קונבנציונאלי ו-P = .02 בהשוואה לטיפול PEI במינון גבוה) ושיעור ההשרדות הגבוה ביותר ללא סרטן P = .02 ו- P = .02, בהתאמה). בהתבסס על אנליסה מרובת משתנים, נמצאו גודל הגידול, דיפרנציאצית הגידול ושיטת הטיפול (כריתת RF לעומת שתי שיטות ה-PEI) חזאים משמעותים של התקדמות הגידול המקומית, של שיעור ההשרדות הכללי ושל שיעור ההשרדות ללא סרטן.

המגבלה העיקרית של המחקר היתה השימוש בגנרטור RF בעל הספק נמוך (100 W) ובאלקטרודות LeVeen בעלות קוטר קטן (עד 3.5 ס”מ בלבד) בהשוואה לאלו המשמשים ומפותחים ברפואה כיום.

החוקרים כותבים כי תוצאות המחקר מראות שכריתת RF העלתה תוצאות קליניות משופרות בהשוואה לטיפול ה-PEI הקונבנציונאלי ובעל המינון הגבוה, בטיפול ב-HCC שגודלה עד 4 ס”מ. הם מוסיפים כי שיפורים באלקטרודות ה-RF וסוגי גנרטורים אחרים חזקים יותר עשויים לשנות את שיעורי הנקרוזיס המלא של הגידול והתקדמות הגידול המקומית שהתקבלו במחקר.

Gastroenterology. 2004;127:1714-1723

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

    אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך