מתן sirolimus עשוי להועיל במקרים של Kaposi’s Sarcoma במושתלי כליה (N Engl J Med)

על-פי תוצאותיו של מחקר קטן שפורסם לאחרונה ניתן לטפל ביעילות בחולי Kaposi’s sarcoma לאחר השתלת כליה באמצעות העברתם לטיפול המבוסס על sirolimus.

החוקרים כותבים כי חולים שעברו השתלה רגישים להתפתחות Kaposi’s sarcoma כתוצאה ממתן הטיפול באמצעות תרופות מדכאות חיסון. הם מסבירים כי ל-sirolimus (או rapamycin), תרופה מדכאת חיסון, עשויות להיות גם השפעות נוגדות סרטן.

החוקרים הפסיקו את מתן טיפולי ה-cyclosporine והחלו במתן טיפולי sirolimus בקרב 15 מושתלי כליה שנלקחו מהם בעת האיבחון דגימות ביופסיה שבהן נמצאו עדויות להתפתחות Kaposi’s sarcoma וגם דגימת ביופסיה אחת של עור תקין. 6 חודשים לאחר תחילת מתן הטיפול ב-sirolimus נלקחו מהחולים דגימות ביופסיה נוספות, מן האתרים שבהם הופיעה Kaposi’s sarcoma. בדגימות נבדקה נוכחות של VEGF, של חלבון Flk-1/KDR, ושל Akt ו-p70S6 kinase המזורחנים, שני אנזימים במסלול האותות המהווה את יעד הפעולה של התרופה.

כל הפגעים העוריים של Kaposi’s sarcoma בכל החולים נעלמו לאחר 3 חודשים של טיפול באמצעות sirolimus. באף אחד מהחולים לא התרחשו אפיזודות אקוטיות של דחיה או שינויים בתיפקוד שתל הכליה.

רמות ה-Flk-1/KDR וה-Akt וה-p70S6 kinase המזורחנים היו גבוהים יותר בתאי ה-Kaposi’s sarcoma ורמת הביטוי של VEGF עלתה בתאים אלו ועלתה אפילו יותר בתאי העור התקינים שנמצאו סביב לפגעי ה-Kaposi’s sarcoma.

החוקרים כותבים כי טיפול באמצעות sirolimus מעכב את התפתחות ה-Kaposi’s sarcoma העורית במושתלי כליה והוכח כטיפול מדכא חיסון יעיל. הם מוסיפים כי תפקיד כפול זה של התרופה עשוי להיות חשוב במצבים אחרים שבהם חולים מושתלים מצוים בסיכון מוגבר להישנות גידולים או להתפתחות גידולים ראשוניים.

מאמר מערכת מצורף דן בשאלה האם פגעי ה-Kaposi’s sarcoma נסוגו בשל מתן טיפול ה-sirolimus, בשל הפסקת מתן טיפולי ה-cyclosporine וה-mycophenolate mofetil, או בשל שתי הסיבות יחד.

עוד נכתב כי התוצאות מחזקות את האפשרות כי ניתן להשיג איזון בין דיכוי חיסוני יעיל לבין בקרה על התפתחות סרטן בכך שהן מעידות של-sirolimus הפוטנציאל להטות את מאזן הסיכון והרווח של הדיכוי החיסוני ליצירת יתרון לאחר השתלה. הכותבים מסכמים כי המחקר מהווה תרומה חשובה משום שהוא מדגים שהשפעות בלתי-צפויות של תרופות מדכאות חיסון, כגון השפעה נוגדת סרטן של ה-sirolimus או ההשפעה האנטי-ויראלית של mycophenolate mofetil, עשויות לשנות את חוקי המשחק בין הגוף של מקבל השתל לבין התרופות למניעת דחייתו.

לידיעה במדסקייפ

N Engl J Med. 2005;352:1317-1323, 1371-1373

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

  • סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    סיכון מוגבר לממאירות נוספת בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים מפנסילבניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם היסטוריה של לימפומה עורית ראשונית של תאי B (או Primary Cutaneous B-cell Lymphoma) סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות ממאירויות המטולוגיות וסרטן ערמונית. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 3,757 חולים עם אבחנה של לימפומה ראשונית של העור (גיל חציוני […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך