ילדים ומתבגרים עם ויטיליגו נמצאים בסבירות של יותר מפי 2 מילדים אחרים לפתח מחלת תיראודיטיס אוטואימונית כרונית השימוטו, על פי דיווח בגיליון אוגוסט של Journal of the American Academy of Dermatology.
יש לערוך סקירה לילדים ומתבגרים עם ויטיליגו לחוסר תיפקוד התירואיד במטרה להשיג אבחנה מוקדמת וטיפול בתיראודיטיס.
החוקרים העריכו 54 ילדים ומתבגרים עם ויטיליגו להפרעת תירואיד אוטואימונית והשוו לנבדקי ביקורת לזיהוי גורמים הקשורים למועדות למחלה.
למעל מחצית מהחולים היה חבר משפחה אחד לפחות עם מחלת תירואיד, מחלה אוטואימונית או שתיהן.
ל-13 מתוך 54 חולים (24.1%) היה תירואידיטיס אוטואימוני, בהשוואה ל-29 מתוך 301 נבדקי הביקורת (9.6%).
4 מהחולים ידעו כבר שיש להם מחלת השימוטו, ו-9 אחרים נמצאו כסובלים מהיפותירודיזם תת קליני ונוגדני תירואיד.
מחלת השימוטו היתה נפוצה פי 2.5 והיפותירודיזם פי 10 בילדים ומתבגרים עם ויטיליגו ביוון לעומת נבדקים בריאים תואמים.
לא נמצא קשר בין תירואדיטיס וגיל כרונולוגי, גיל תחילת המחלה או ממשך ממוצע של ויטיליגו, סוג קליני של ויטיליגו, היסטוריה משפחתית של הפרעות אוטואימוניות או תירואיד, או מין.
חשוב ביותר לילד עם היפותירודיזם תת קליני לעבור אבחון וטיפול מוקדם ככל האפשר, כיוון שתיפקוד תירואיד תקין הינו הכרחי לגדילה והתפתחות פסיכומוטורית.
החוקרים המליצו על סקירת TSH, T4, ונוגדני אנטיתירואיד בתור התחלה ולאחר מכן בדיקות שנתיות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!