ממחקר חדש עולה כי חוזק שריר מוגבר (Muscular Strength) קשור בסיכון מופחת להתפתחות סינדרום מטבולי, למרות שכנראה לא מעבר לירידה בעקבות כושר סיבולת לב-ריאה.

בנוסף לשיפור בחוזק שריר שלד, סיבולת, עוצמה ותפקוד נוירומוסקולרי, פעילות גופנית כנגד תנגודת תורמת למניעת ועיכוב מחלה קורונרית אתרוסקלרוטית, יל"ד, סכרת, ועודף משקל והשמנת יתר קלה. עם זאת, לא ידוע הרבה בנוגע לשאלה אם היתרונות הביראותיים של פעילות כנגד תנגודת, אינם תלויים, או מתווספים ליתרונות שכבר הוכחו עבור פעילות אירובית דינמית בשרירים גדולים.

החוקרים בדקו 3,233 גברים, בגילאי 20-80, בין השנים 1980-2003. בתחילת המחקר הגברים לא סבלו מסינדרום מטבולי, עברו לפחות 2 בדיקות קליניות, כולל בדיקת חוזק שרירים בתחילת המחקר והערכת סיבולת לב-ריאה. חוזק השריר כומת ע"י שילוב משקל הגוף המתוקנן למדד המקסימלי של לחץ רגל וספסל. הערכת סיבולת לב-ריאה בוצעה ע"י מבחן הליכון מקסימלי. משך תקופת המעקב הממוצע עמד על 6.7 שנים.

במהלך תקופת המעקב, 480 גברים פיתחו סינדרום מטבולי, שהוגדר לפי National Cholesterol Education Program-Adult Treatment Panel III Criteria. ניתוח הנתונים הראה כי Hazard Ratio עבור סינדרום מטבולי הקשור בקטגוריות אינקרמנטליות של חוזק שריר היו 1 (נקודת ייחוס), 0.88 (95% confidence interval [CI], 0.69 – 1.12), 0.77 (95% CI, 0.60 – 0.98) ו-0.54 (95% CI, 0.42 – 0.71), בהתאמה (P<0.0001 למגמה).

המגמה נשמרה גם לאחר תיקנון לעישון, צריכת אלכוהול, מספר גורמי הסיכון לסינדרום מטבולי בתחילת המחקר, היסטוריה משפחתית של סכרת, יל"ד ומחלה קורונרית מוקדמת (P=0.004), אך היא נחלשה (P=0.36) לאחר תיקנון נוסף לסיבולת לב-ריאה.

בהשוואה לקטגוריה הנמוכה ביותר של חוזק שריר, הקטגוריה הגבוהה ביותר של חוזק שריר היתה קשורה בסיכון מופחת ב-44% ו-39% (P<0.05, לשניהם) לסינדרום מטבולי בגברים במשקל תקין (BMI<25) וגברים בעודף משקל או השמנת יתר (BMI>/=25), בהתאמה. שיעורי ההיארעות גם היו קשורים בקשר הפוך עם הגיל (20-39 שנים, P<0.001; 40-49 שנים P<0.01; גיל 50 ומעלה P<0.05).

חוזק השריר היה קשור בקשר הפוך להיארעות תסמונת מטבולית, ללא תלות בגיל ומשקל הגוף. יש לשקול את היתרונות האפשריים של חוזק שריר גדול יותר,במניעה ראשונית של סינדרום מטבולי.

מגבלות המחקר כללו בין היתר העדר הכללה מעבר לאוכלוסית הגברים הלבנים הבריאים, במצב סוציואקונומי גבוה, העדר מידע מפורט על פעילות גופנית כנגד תנגודת ושימוש בתרופות.

החוקרים טוענים כי יש לבצע מחקרים לבדיקת התפקיד האפשרי של פעילות כנגד תנגודת, במניעת התפתחות סינדרום מטבולי ותוצאות מחלות נלוות.

Med Sci Sports Exerc. 2005;37:1849-1855

לידיעה במדסקייפ