ניתוח נתונים ממחקר ה-ALLHAT מצביע על כך שמטופלים עם יתר לחץ דם הסובלים גם מרמות GFR מופחתות נמצאים בסיכון גבוה יותר פי 3 לפתח מחלת לב כלילית (CHD) מאשר אי ספיקת כליות סופנית (ESRD).

מימצאים אלה העולים מניתוח מידע של תתי קבוצות של כ-32,000 מטופלים שהשתתפו במחקר ה-ALLHAT , לא כולל מטופלים שהיו בקבוצת ה-doxazosin או כאלה שלא היה מידע על רמות ה-GFR שלהם בתחילת המחקר .

קבוצה זו חולקה ל-3 ע"פ רמות ה-GFR בתחילת המעקב. (נורמלי או מוגבר, מופחת באופן מתון, מופחת באופן בינוני עד חמור). נעשה גם ניתוח ע"פ סוג התרופה הראשונית ליתר לחץ דם. התוצאה המרכזית שנמדדה הייתה אירוע קטלני או לא קטלני של אוטם שריר הלב (MI) במהלך 6 השנים, והתוצאה המשנית הייתה מצב של ESRD .

החוקרים מצאו ששיעור ה-CHD בקבוצה עם רמות GFR בסיס מופחתות באופן בינוני או חמור היה גבוה באופן משמעותי ומובהק מאשר שיעור ה-ESRD (שיעור של 15% לעומת 6%).

משתתפים עם GFR בסיסי הנמוך מ-53 מ"ל/דקה לכל 1.73 מ'2 היו בשיעור סיכון גבוה יותר של 32% לפתח CHD מאשר משתתפים עם רמות בסיס של GFR מעל 104 מ"ל/לדקה ל-1.73 מ'2 .

ניתוח לפי סוג התרופות מצא שלא הייתה אף תרופה שמנעה באופן טוב יותר CHD, כולן הפחיתו ב-15%), אך chlorthalidone היה עדיף מ-lisinopril או amlodipine במניעת אי ספיקת לב.

המחברים מסיקים שבמטופלים בסיכון גבוה מעל גיל 55, הסובלים מיתר לחץ דם ומדדי GFR נמוכים באופן בינוני עד חמור, הסיכון השש שנתי לאירועים קרדיווסקולרים הוא גבוה יותר באופן מובהק מאשר הסיכון ל-ESRD .

בנוסף, הם מסיקים שרמות נמוכות של GFR הוא גורם סיכון בלתי תלוי ל-CHD  ושלכל התרופות שנבחנו כאן הייתה יעילות דומה במניעת CHD , אירועים קרדיווסקולרים, שבץ, אם כי לכלורתלידון הייתה עליונות על ליסינופריל ואמלודיפין במניעת אי ספיקת לב.

החוקרים מעירים שבמחקר קודם הם כבר דיווחו ששלושת התרופות דומות ביעילותן מבחינת מניעת ESRD . המגבלות של האנליזה כוללות ניתוח רטרוספקטיבי למרות שגודל תת הקבוצות מאפשר מובהקות ואמינות, וכן העובדה שלא היה מידע על פרוטינוריה. בגלל מגבלות אלה, המימצאים צריכים להתקבל בזהירות, ויש צורך במחקרים פרוספקטיבים שיאמתו המסקנות הללו.

לדיווח ב-NELM

Ann Intern Med 2006; 144: 172-80