האם איבוד סחוס במפרק הברך קשור ללזיות במח העצם? (מתוך Arthritis and Rheumatism)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מאי של Arthritis and Rheumatism, עולה כי איבוד סחוס מלווה יותר בלזיות במח העצם בהשוואה לאי איבוד של סחוס.

לזיות במח עצם נגרמות עקב סטרס מכאני חוזר ונשנה, לא ברור כמה סחוס אובד לפני שמופיעות לזיות במח העצם. ייתכן והלזיות קורות לפני שהסחוס אובד.

החוקרים ביצעו MRI (magnetic resonance imaging) של הברך בנקודת ההתחלה ושוב לאחר 15 ולאחר 30 חודש ב-217 חולים עם אוסטאוארטריטיס ראשוני בברך. צילומי גפה ארוכים נלקחו לאחר 15 חודש על מנת להעריך את מיקום ומנח הגפה.

החוקרים ניקדו מאפיינים מורפולוגים של הסחוס של מפרקים טיביו-פמורלי לטרלי ומידיאלי בכל שלושת נקודות הזמן. אבנורמליות של מח העצם הסוב כונדרלית של אספקטים מידיאלים ולטרלים של הברך הוגדרו כאזורים לא מוגבלים היטב של עליה בעוצמת הסיגנל במח עצם.

החוקרים דיווח שב-57% מהברכיים היו לזיות במח העצם בנקודת ההתחלה. הלזיות נשארו אותו דבר או התקדמו ב-99% מהמקרים. ניקוד גבוה של לזיה בנקודת ההתחלה היה בקורולציה עם איבוד סחוס משמעותי. התקדמות בגודל הלזיה היה קשור חזק לאיבוד עתידי של סחוס. הגדלה והופעה חדשה של לזיות במח העצם קרו בעיקר בגפים כושלות, בצד של הכשל.

סביר להניח שלזיות אלה יעלמו עם טיפולים בגפיים כגון אוסטאוטומיות או מתקן ליישור וייצוב ברכיים, אך זה לא עדיין הוכח.

החוקרים אמרו, שברגע שיש לזיה במח העצם, היא נשארת באותו גודל או גדלה בגודלה. עדיין יש לעבור דרך ארוכה בכדי להבין לזיות אלה. תוצאות מחקר אלה צריכות לקדם עבודה נוספת, שתחקור את השפעת הגישות הטיפוליות המתקנות את הבעיה בברכיים על שינוי מבנה ברך עם אוסטאוארטריטיס בטווח הארוך.

Arthritis Rheum 2006;54:1529-1535

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה