אימון המוח באמצעות מחשב הוא תחום שצובר תאוצה מזה למעלה מעשור. חברות שונות משווקות תכניות מגוונות, אימונים אישיים ותכנות מחשב וטוענות להשפעה על הפעילות המוחית של המשתמשים. במקביל, בשנים האחרונות נערכים גם מחקרים מדעיים לבחינת יעילות האימונים השונים, שמטרתם לבחון האם אכן יש ערך לפעילות זו או שמדובר בהוצאת כסף וזמן מיותרים. מובן שקיימים פרמטרים רבים שיכולים להשפיע על התוצאות, ויש צורך בקריאה ביקורתית של המידע שמתפרסם וכן בהצלבת מידע ממקורות שונים לקבלת תמונה מלאה ומאוזנת. מעניין לראות את התפתחות המחקרים בתחום, ובפרט את הסיפור הבא על מעורבותו של ערוץ הטלווזיה הבריטי, ה BBC (BritishBroadcasting Corporation).

בשנת 2009 פנו נציגי ה BBC לחוקר מוח בשם ד”ר אדריאן אוון מהיחידה למדעי המוח והקוגניציה באוניברסיטת קיימבריג’, וביקשו ממנו לתכנן ניסוי שיבחן את האפקטיביות של אימון המוח. ד”ר אוון נענה לאתגר, ויחד עם מספר עמיתים תכנן ניסוי בשם Brain Test Britain. ה BBC גייס משתתפים לניסוי באמצעות תכנית הטלוויזיה “bang goes the theory”. בשלב הראשון התנדבו כ 50,000 משתתפים בגילאי 18-60, ומתוכם כ 11,000 השלימו את תכנית הניסוי – מספר מרשים לכל הדיעות. המשתתפים נדרשו להתאמן במשך 6 שבועות, 3 פעמים בשבוע ובמשך 10 דקות בכל פעם. הם חולקו ל 3 קבוצות, כאשר שתי קבוצות ביצעו שתי וריאציות של אימון מוח ואילו הקבוצה השלישית שהיוותה את קבוצת הבקרה קיבלה מטלות כלליות לביצוע באינטרנט (כגון חיפוש מידע). כל משתתפי המחקר ביצעו את המטלות באופן מקוון מביתם.

עורכי המחקר, כאמור מדענים בעלי שם, הגיעו למסקנות נחרצות כי לא נמדד הבדל משמעותי ביכולות הקוגניטיביות בין הקבוצות שביצעו אימון מוח לבין קבוצת הבקרה. כל קבוצה השתפרה במטלות שאותן ביצעה במהלך האימון, אך המטרה היתה לבדוק האם אימון המוח באמצעות מחשב תורם ליכולת הקוגניטיבית של המתאמנים במדדים כלליים יותר. באבחון קוגניטיבי שנערך לפני תחילת הניסוי ובסופו ניתנה הערכה למדדים כגון הסקת מסקנות, זכרון מילולי לטווח קצר, זכרון עבודה ולמידה אסוציטיבית של צימוד. כל הקבוצות הראו שיפור מזערי ביכולות שנמדדו, וכאמור השיפור בקבוצות שהתאמנו היה דומה לזה שנמדד בקבוצת הבקרה. בשורה התחתונה, פסקו מבצעי המחקר, אימון מוח מבוסס מחשב לא תורם לתפקוד היומיומי של המתאמנים. תוצאות הניסוי פורסמו בכתב העת היוקרתי 1Nature, וכן גם בשידורי ובאתר ה 2BBC. כך זכו הניסוי ומסקנותיו לחשיפה גדולה הן בקרב הקהילה המדעית והן בקרב הקהל הרחב. (ההדים היו משמעותיים במיוחד גם לאור העובדה שרוב במחקרים עד לפירסום הזה הצביעו דווקא על יעילות האימונים באמצעות מחשב)

הפרסום גרר לא מעט תגובות ביקורתיות3-7. מובן שחברות מסחריות ובעלי עניין שונים העבירו ביקורת על אופן ביצוע הניסוי, אך ביקורת עלתה גם בקרב חוקרים מהתחום. בין הטענות העיקריות שהועלו:

1. גיל הנבדקים. קבוצת הגיל כללה אנשים מגיל 18, כלומר רבים מהם היו צעירים שעבורם התרומה של אימון המוח היא אכן זניחה כנראה. מצד שני, מבוגרים מעל גיל 60 שהם למעשה קהל היעד העיקרי של תכניות אימון המוח, לא נכללו במחקר.

2. משך האימון. כאמור, המשתתפים התאמנו שלוש פעמים בשבוע, עשר ד’ בכל פעם, במשך שישה שבועות. כלומר בסה”כ מדובר על שלוש שעות מצטברות של אימון, זמן שאינו מספק לטענת המתנגדים למחקר.

3. סביבת האימון. המשתתפים התאמנו בבית, בסביבה בלתי מבוקרת ובאימון אחיד שלא הותאם באופן אישי. המתנגדים טענו כי אופן אימון זה אינו רציני מספיק ויש צורך בבניית תכנית אישית ו/או סביבת עבודה ייעודית, או לפחות בקרה כלשהי כי המתאמנים אכן ביצעו את המטלות במידת הרצינות הדרושה. כמו כן הועלו טענות לגבי האופן שבו התבצע האבחון, הנשירה הגבוהה (כ 80%), ועוד.

הביקורת שהועלתה היא כמובן בגדר השערות בלבד, אך במקביל המשיכו להתפרסם מחקרים מדעיים בתחום, ורבים מהם הראו יעילות של אימון המוח במדדים שונים. ב 2014 פורסמה מטה-אנליזה8, כלומר מאמר שסקר את המחקרים השונים בתחום והציג ניתוח משוקלל של התוצאות. בניתוח זה נמצא כי השימוש בתכנות מחשב קוגניטיביות מגביר את הזכרון המילולי והלא מילולי, את זכרון העבודה, את המהירות שבה ניתן לעבד מידע, וכן את התפיסה מרחבית. לא נמצאה השפעה על רמת התפקוד הביצועי ועל קשב. עוד נמצא כי אימון במסגרת קבוצתית היה יעיל הרבה יותר מאימון עצמי.

בנובמבר 2015 פורסם מחקר נוסף9 שהתבצע על ידי מספר רב של מדענים מאוניברסטאות מובילות באנגליה. שלושה מהחוקרים שהשתתפו במחקר הראשון שפורסם ב Nature היו שותפים גם למחקר החדש, וביניהם גם ד”ר אדריאן אוון. המחקר נערך בשיתוף פעולה גם עם האגודה לאלצהיימר בבריטניה, והמועצה למחקר רפואי בבריטניה, והשתתפו בו מעל 6,000 נבדקים. בדומה למחקר הראשון, גם כאן גויסו הנבדקים באמצעות אותה תכנית של ה BBC. גם במחקר זה חולקו הנדבקים לשלוש קבוצות, שתיים שביצעו אימון קוגניטיבי משני סוגים שונים, וקבוצת ביקורת שקיבלה מטלות ומשחקים מבוססי מחשב אשר אינם ייעודיים לאימון המוח. בשונה מהמחקר הראשון, הנבדקים שגויסו היו מעל גיל 50, וכן התאמנו במשך 10 ד’ בכל יום במשך 6 חודשים (אם כי הותרה מידה מסויימת של גמישות). כמו כן בוצעו שיפורים בתוכנה. הפעם מצאו החוקרים כי בשתי הקבוצות שביצעו אימון קוגניטיבי ייעודי נמדד שיפור משמעותי ביכולת לבצע פעילויות יומיום (activities of daily living ADL), וביכולת להסיק מסקנות. שיפור קטן יותר אך בעל מובהקות סטטיסטית נמדד גם בזכרון המילולי לטווח קצר ובזכרון העבודה. כל התוצאות היו כמובן ביחס לקבוצת הביקורת. תוצאות המחקר פורסמו גם באתר ה BBC10.

תחום אימון המוח הנו תחום צעיר ומתפתח. כמו בכל התפתחות טכנולוגית, גם כאן ניתן לראות כיצד הידע שנאסף בהדרגה מביא להבנה מרובה יותר של הנושא ולהצלחה מרובה יותר. עם זאת, כמו בכל נושא הקשור לתפקוד מוחי גם כאן הפרמטרים והמדדים מרובים ומורכבים, והדרך למיפוי שלהם עדיין ארוכה. ובכל זאת, ראיות מדעיות לאפקטיביות של אימון מוח מבוסס מחשב הולכות ומצטברות, ויותר ויותר אנשים מהקהילה המדעית מכירים בתועלת שהוא יכול להביא בשיפור יכולות קוגניטיביות ודחיית תהליכי התדרדרות.

(*) המחבר הוא מנכ”ל חברת בריין טריין

רשימת מקורות:

1.      Owen et al. Putting brain training to the test. Nature 2010, 465(7299):775-8

2.      http://news.bbc.co.uk/2/hi/health/8632254.stm

3.      http://www.nature.com/news/2010/100420/full/4641111a.html

4.      http://sharpbrains.com/blog/2010/04/20/bbc-brain-training-experiment-the-good-the-bad-the-ugly/

5.      http://sharpbrains.com/blog/2010/05/10/scientific-critique-of-bbc-nature-brain-training-experiment/

6.      http://www.prnewswire.com/news-releases/posit-science-disputes-results-of-the-bbc-brain-training-study-91634379.html

7.      http://www.labtimes.org/editorial/e_144.lasso

8.      Lampit et al. Computerized Cognitive Training in Cognitively Healthy older Adults: A Systematic Review and Meta-Analysis of Effect Modifiers. PLoS Med 2014, 11(11): e1001756

9.      Corbett at al. The Effect of an Online Cognitive Training Package in Healthy Older Adults: An Online Randomized Controlled Trial. JAMDA 2015, 16(11):990-7

10.  http://www.bbc.com/news/health-34701907