פרופ’ VONCK בהרצאתה בכנס מפגש הליגה הישראלית למניעת אפילפסיה במאי 2016 : שילוב של VNS ותרופות אידיאי למטופלים אפילפטיים

במסגרת סיקור הכנס של הליגה הישראלית למניעת אפילפסיה שהתקיים בחודש מאי 2016 במרכז הרפואי שיבא, תל השומר להלן הדגשים המרכזיים מהרצאתה של פרופ’ VONCK , פרופ’ לנוירולוגיה באונ’ Ghent בבלגיה:

·         הטיפול ב VNS הוא כבר טיפול ותיק ומבוסס עם מעל ל 25 שנות נסיון במטופלים והיום יש כבר נסיונות לפתח עוד מוצרים בתחום הנוירומודולציה

·         מנגנון הפעולה של הטיפול ב VNS הוא הרבה יותר ברור היום. אנו כבר יודעים שהגירוי מגיע מעצב הוואגוס עד לתלמוס וממנו לכל קליפת המוח . בנוסף ידוע גם שהגירוי הווגאלי משנה ביטוי של נוירוטרנסמיטורים כמו נוראפינפרין וסרוטונין . בשנים האחרונות החלו גם מחקרים הבודקים את השפעת הגירוי הווגאלי על מערכת החיסון

·         הצפי בעתיד הוא שהטיפול ב VNS יינתן למס’ רב של אינדיקציות נוספות כמו אי-ספיקת לב, החלמה משבץ, שיפור קוגניציה, אונקולוגיה ועוד.

·         תהליך השתלת ה VNS נחשב היום כפעולה פשוטה וקצרה עם אחוז סיבוכים נמוך ביותר ונתפס ע”י הנוירוכירוגים כתהליך זעיר-פולשני . כמובן שהפעולה היא פשוטה ופחות פולשנית בצורה משמעותית מניתוחי אפילפסיה אחרים

·         יש כבר היום כמות מחקרים מרשימה של קבוצות בעלות מאות מטופלים ומעקב של שנים רבות המראים עליה בהצלחת הטיפול ( מבחינת אחוז המטופלים המגיבים) ככל שעוברות יותר שנים. כ – 66% מכלל המטופלים מפחיתים בצורה משמעותית את תדירות ההתקפים ואת חומרתם.

·         הגישה הנכונה היום היא לא רק להסתכל על תדירות ההתקפים אלא להתמקד באיכות החיים של המטופל. אנו יודעים היום כי הטיפול ב VNS  + טיפול תרופתי מיטבי הוכח ,במתודולוגיה של ‘RCT כמשפר את איכות החיים של המטופלים פי 5 במעקב של שנה בהשוואה למטופלים המטופלים בטיפול תרופתי מיטבי בלבד.

·         פרופ’ VONCK הדגישה שהמסר העיקרי מבחינתנה הוא שהשילוב של טיפול ב VNS ותרופות הוא אידיאלי למטופלים אפילפטיים משום שבמוח יש גם תהליכים כימיים וגם תהליכים חשמליים ולדעתה, נכון לטפל בשניהם יחד

·         בהמשך, הוצגו נתונים בילדים המטופלים ב VNS עם מעקב של 24 חודשים. מעניין לראות שבקבוצות גדולות, ניתן לראות תתי קבוצות אשר במשך שנתיים לא עשו שום שינוי תרופתי ורק הוסף הטיפול ב VNS . אחוזי ההצלחה היו אפילו גבוהים מקבוצה מקבילה אשר בוצעו בה שינויים תרופתיים. הנתון ממחיש את היעילות של VNS בצורה אבסולוטית גם ללא שינוי תרופתי

·         פרופ’ VONCK ציטטה גם עבודה שעקבה אחרי 120 מטופלים שבהם הוחל הטיפול ב VNS ב 5 השנים הראשונות של המחלה לפני שנוסו יותר מ 4 תרופות. בהשוואה לקבוצות מקבילות אשר החלו טיפול מאוחר יותר. היה ניתן לראות בבירור שבקבוצה שהחלה את הטיפול מוקדם, היו בצורה משמעותית יותר מטופלים עם חופש מלא מהתקפים או עם ירידה של מעל ל 90% מכמות ההתקפים מול הקבוצה המקבילה בה החלו את הטיפול מאוחר יותר . לכן, יש לצפות שהתחלה מוקדמת יותר בטיפול ב VNS תוביל להצלחה גבוהה יותר מהנתונים המקובלים, במיוחד בכמות המטופלים שיהיו חופשיים מהתקפים

·         ישנן הוכחות ברורות בבע”ח שגירוי וגאלי בזמן התקף אפילפטי גורם להפסקת ההתקף. בנוסף, אחוז גבוה ( 62%) מהמטופלים ב VNS מדווחים כי שימוש במגנט ( הגורם לגירוי ווגאלי מיידי מהקוצב) מוביל להפסקת ההתקף מיידית או לקיצורו משמעותית. תופעה זו גם תועדה מס’ פעמים תוך כדי EEG .

·         לפני כשנה וחצי, הושק בעולם דור חדש של קוצבי VNS מסוג AspireSR אשר למעשה ” הופכים את הפעולה המתקבלת משימוש במגנט לאוטומאטית” . המטרה היא בעצם לגרום למצב שבו, ברגע שהמטופל חווה התקף או לעיתים לפני תחילת ההתקף, הגירוי הווגאלי בעוצמה גבוה יותר יחל מיידית על מנת להפסיק את ההתקף או למנוע אותו לחלוטין ובכך להפחית את הצורך של המטופל או של המטפל בהתערבות

·         העובדה שמטופלים מסויימים חווים עליה בקצב הלב בזמן התקף אפילפטי ידועה מזה שנים, פרופ VONCK ציינה שהספרות מראה שתדירות התופעה היא גבוהה הרבה ממה שהיא חשבה ולמעשה מעל ל 80% מהמטופלים חווים עליה בקצב הלב הקשורה להתקף אפילפטי.

·         הקוצב החדש מנטר כל הזמן את קצב הלב ואלגוריתם ייחודי מזהה מתי קצב הלב עולה בצורה חדה ( עליות מתונות יותר כמו לדוג’ בפעילות גופנית, לא גורמות לרוב להפעלה של המנגנון).  ברגע שמזוהה עליה כזו בדופק, ה VNS שולח מיד גירוי לעצב הוואגוס במטרה להפסיק את ההתקף. הרופא המטפל יכול לשנות את רגישות ה VNS לקצב הלב בצורה רגישה ביותר או לחלופין ספציפית יותר .

·         בוצעו 2 מחקרים על קבוצות של עשרות מטופלים, אחד באירופה ושני בארה”ב אשר נועדו לבדוק את דיוק הזיהוי של ההתקפים וכן את היעילות של הגירוי האוטומאטי עקב עליה חדה בקצב הלב. המחקרים הדגימו שמעל 80% מההתפים אשר הייתה בהם עלייה בקצב הלב זוהו ע”י ה VNS החדש. בנוסף, למרות שהיו הפעלות שלא היו קשורות להתקף, לא היתה עליה בפרופיל תופעות הלוואי ולכן היא ממליצה לכייל את ה VNS לרגישות מקסימלית כדי להצליח לזהות מקסימום התקפים. התוצאות הראו גם שכאשר הרגישות היא מקסימלית- ה VNS נכנס לפעולה אוטומטית תוך 5 שניות בממוצע- עובדה המגדילה את הסיכוי להפסיק את ההתקף מהר יותר או למנוע אותו.

·         התוצאות של המחקרים היו מרשימות,מעל 60% מההתקפים הסתיימו בזמן הגירוי האוטומאטי. פרופ VONCK הראתה דוג’ בה ראו ב EEG דיסינכוניזציה של פעילות אפילפטית בקורולציה להפעלה האוטומטית של ה VNS AspireSR . המחקרים גם הראו ירידה ממוצעת באורך ההתקפים וכן בחומרה שלהם. פרופ’ VONCK אמרה שלדעתה, הייתרון הגדול ב SR הוא שהוא מפחית בצורה משמעותית את חומרת ההתקפים ויכול גם למנוע הכללות משניות של ההתקפים. המעקב אחרי המטופלים נמשך עד לשנה והמטופלים ציינו שיפור ניכר באיכות החיים שלהם בפרמטרים כמו תפקוד יומיומי, ריכוז, מצב רוח ועירנות.

·         לסיכום, פרופ’ VONCK ציינה שעדיין נשארו אתגרים רבים בטיפול באפילפסיה עמידה אך אין ספק שנוירומודולציה זהו תחום ששיפר משמעותית את הטיפול בחולים והיא מאמינה שבעתיד יהיו אפשרויות טיפול נוספות אשר ייתנו יתרונות נוספים

לצפייה בהרצאה המלאה של פרופ’ VONCK

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    מהו קו טיפול תרופתי שני הטוב ביותר בנשים עם אפילפסיה?

    החלפת טיפול מונותרפי ותוספת טיפול הדגימו יעילות דומה כקו-טיפול שני בנשים עם אפילפסיה מוכללת אידיופטית, ללא הבדלים משמעותיים בשיעורי הכישלון בין הטיפולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים השלימו מחקר רטרוספקטיבי רב-מרכזי שכלל נתונים מ-18 מרכזים לטיפול באפילפסיה בארבע מדינות בין השנים 1995 עד 2023 כאשר חציון משך המעקב […]

  • גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    גורמי סיכון לאפילפסיה בחולים עם ליקוי קוגניטיבי

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ישנם מספר גורמי סיכון המלווים בעליה משמעותית בסיכון להופעה מאוחרת של אפילפסיה בחולים עם הידרדרות קוגניטיבית, כולל אלל APOE4, הופעה מוקדמת של דמנציה, ליקוי קוגניטיבי חמור, דמנציה משנית למחלת אלצהיימר, היסטוריה של אירוע מוחי או התקף איסכמי חולף ומחלת פרקינסון. […]

  • הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    הפחתה משמעותית בתדירות הפרכוסים ובאשפוזים בחולי LGS המטופלים בקוצב־VNS; תוצאות ממחקר ה־CORE-VNS

    במאי 2025 התפרסם בכתב העת היוקרתי EPILEPSIA, מחקר שהדגים שיפור משמעותי בשליטה בהתקפים, שיפור במדדי איכות חיים והפחתה משמעותית בצורך במשאבים רפואיים בחולי אפילפסיה עמידה עם סינדרום Lennox–Gastaut (LGS) המטופלים בקוצב  VNS מהדור החדש. חולים אלו היו חלק מהקבוצה הגדולה של מחקר ה־CORE-VNS. מחקר ה־CORE-VNS הוא מחקר פרוספקטיבי, רב־מדינתי ורב־יבשתי שעקב אחר 820 חולי אפילפסיה […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

  • עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    עליה של עשרות אחוזים בשיעורי התמותה על-רקע היריון בשנים האחרונות בארצות הברית (JAMA Netw Open)

    בארצות הברית דווח על שיעורי התמותה על-רקע היריון הגבוהים ביותר מבין המדינות בעלות הכנסה-גבוהה, עם למעלה מ-6,000 מקרי תמותה מדווחים בין 2018 עד 2022, כך על-פי נתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מניתוח הנתונים עלה כי בילידות אלסקה ובאמריקאיות ממוצא אינדיאני תועדו שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. מחקר החתך התבסס על נתונים ארציים של המרכז […]

  • אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה מפחיתים סיכון להידרדרות תפקוד כלייתי בקשישים (J Am Society Nephrol)

    אימוני אינטרוול בעצימות גבוהה (High-Intensity Interval Training, או HIIT) תחת השגחה לאורך חמש שנים עשויים להפחית את הסיכון להידרדרות מהירה בקצב הפינוי הגלומרולארי המשוער בקשישים בגילאי 70-77 שנים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות היתרונות הבריאותיים הרבים של פעילות גופנית, אין […]

  • פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    פרכוסים בתינוקות מלווים בסיכון מוגבר לאפילפסיה (Developmental Medicine & Child Neurology)

    אחד מכל חמישה ילדים עם היסטוריה של פרכוסים בינקות אובחן עם אפילפסיה עד גיל 22 שנים, זאת בהשוואה ל-1.15% בלבד מאלו ללא פרכוסים בינקות, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה חדש שפורסמו בכתב העת Developmental Medicine & Child Neurology. החוקרים מדווחים כי הסיכון המוגבר לאפילפסיה נותר לאורך תקופת הילדות. מחקר העובה המבוסס על מרשם ארצי כלל […]

  • השימוש ב- VNS בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול: יעילות גבוהה במיוחד בחולים עם פרכוסים כלליים ובחולים עם אנצפלופתיה אפילפטית והתפתחותית משנית לשינויים גנטיים (תוצאות מכנס האפילפסיה הבינלאומי, רומא, ספטמבר 2024)

    השימוש ב- VNS בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול: יעילות גבוהה במיוחד בחולים עם פרכוסים כלליים ובחולים עם אנצפלופתיה אפילפטית והתפתחותית משנית לשינויים גנטיים (תוצאות מכנס האפילפסיה הבינלאומי, רומא, ספטמבר 2024)

    בחודש ספטמבר 2024 נערך ברומא כינוס EEC (European Epilepsy Congress ). במהלך הכינוס התקיים סימפוזיון מדעי שבו הוצגו לראשונה תוצאות הטיפול ב-VNS ממחקר ה CORE המפורסם. המרצים בסימפוזיון היו Prof. Arjune Sen MD PhD מבית החולים האוניברסיטאי באוקספורד ו- Prof David McCormick MD - מבית החולים King’s College London. פרופ' הדסה  גולדברג – שטרן, מומחית לאפילפסיה בילדים ובמבוגרים, מנהלת היחידה לאפילפסיה ומכון  האלקטרואנצפלוגרם (EEG) במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל, שהשתתפה בסימפוזיון והייתה גם אחת מהחוקרות הישראליות במחקר, סיכמה את עיקרי התוצאות במחקר חשוב זה.

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך