במחקר המתפרסם השבוע ב-NEJM מדווחים החוקרים כי במטופלים לא סוכרתיים הסובלים מתנגודת אינסולין ושחוו לאחרונה שבץ או TIA , אשר טופלו באמצעות pioglitazone (אקטוס, טבע) היו בסיכון נמוך יותר להופעת שבץ או אוטם שריר הלב (MI) בהשוואה לקבוצת הפלצבו.
ברקע מסבירים החוקרים כי מטופלים שעברו שבץ איסכמי או אירוע איסכמי חולף (TIA) נמצאים בסיכון מוגבר לאירוע קרדיווסוקלרי עתידי, גם תחת טיפולים מניעתיים קיימים. הזיהוי של תנגודת אינסולין כגורם סיכון לשבץ ו-MI העלה את האפשרות שטיפול בפיוגליטזון, אשר משפר רגישות לאינסולין, עשוי להועיל למטופלים עם מחלות בכלי הדם המוחיים.
לצורך כך בוצע מחקר רב מרכזי, כפול סמיות, שבו הוקצו באופן אקראי 3,876 מטופלים שחוו שבץ איסכמי או TIA לקבלת פיוגלטיזון (מינון מטרה 45 מ”ג ליום) או פלצבו.
המשתתפים היו ללא סוכרת אך נמצאו כסובלים מתנגודת אינסולין על בסיס תוצאה גבוהה מ-3.0 של אינדקס HOMA-IR (ר”ת של homeostasis model assessment of insulin resistance ) . יעד המחקר המרכזי היה שבץ (קטלני ולא קטלני) או MI .
החוקרים מדווחים כי לאחר 4.8 שנות מעקב, יעד המחקר המרכזי הופיע ב-175 מתוך 1,939 המטופלים (9%) בקבוצת הפיוגליטזון , וב-228 מתוך 1937 (11.8%) בקבוצת הפלצבו. הסיכון היחסי למטופלים בקבוצת הפיוגליטזון היה 0.76 (בטווח 0.62-0.93, P=0.007) .
סוכרת התפתחה בקרב 73 מטופלים (3.8%) מקבוצת הפיוגליטזון ו-149 (7.7% ) בקבוצת הפלצבו, היינו סיכון יחסי של 0.48 (בטווח 0.33-0.69, P<0.001).
לא היו הבדלים מובהקים בין הקבוצות בתמותה מכל סיבה (סיכון יחסי 0.93, 0.73-1.17, P=0.52) .
הטיפול בפיוגליטזון היה קשור עם שכיחות גדולה יותר של עלייה במשקל מעל 4.5 ק”ג בהשוואה לפלצבו (52.2% לעומת 33.7%, P<0.001) , בצקות (35.6% לעומת 24.9% , P<0.001) ושברי עצם המחייבים ניתוח או אשפוז (5.1% לעומת 3.2% , P=0.003) .
החוקרים מסכמים כי במחקר זה שכלל מטופלים ללא סוכרת עם תנגודת לאינסולין ורקע של שבץ או TIA, הסיכון לשבץ או MI היה נמוך יותר באופן מובהק בקבוצת הפיוגליטזון בהשוואה לפלציבו . פיוגליטזון היה קשור גם לסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת אך העלה הסיכון לעלייה במשקל, בצקות ושברי עצם.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!