במאמר שפורסם בכתב העת The American Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על ממצאי מטה-אנליזה חדשה, מהם עולה כי בחולים עם NSTE-ACS (Non ST-segment Elevation Acute Coronary Syndrome), טיפול במעכבים פומיים חדשים של P2Y12 (Prasugrel (אפיאנט) או Ticagrelor (ברילינטה)) הביא להפחתת שיעורי הסיבוכים הקרדיווסקולאריים ואוטם שריר הלב, על-חשבון עליה משמעותית בסיכון לדימומים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעכבים פומיים חדשים של P2Y12 הם פוטנטיים יותר עם התחלת השפעה מהירה יותר, בהשוואה ל-Clopodogrel. עם זאת, היעילות והבטיחות של תרופות אלו בחולים עם NSTE-ACS לא נבחנו היטב. כעת הם ערכו סקירה שיטתית במאגרי MEDLINE ו-EMBASE לזיהוי מחקרים קליניים אקראיים להשוואת מעכבים פומיים חדשים של P2Y12 אל מול Clopigodgrel באוכלוסיית חולים זו.
התוצא העיקרי היה תוצא משולב של תמותה קרדיווסקולארית, אוטם שריר הלב ואירוע מג’ורי (MACE או Major Cardiovascular Events). תוצאים משניים כללו את המרכיבים הפרטניים של התוצא העיקרי, תמותה מכל-סיבה ודימום מג’ורי ומינורי.
31,470 חולים עם NSTE-ACS מארבעה מחקרים קליניים אקראיים נכללו בסקירה (מטופלים במעכבים פומיים חדשים של P2Y12: 15,951 חולים; מטופלים ב-Clopidogrel: 15,519 חולים). הטיפול החדש הביא לירידה משמעותית בשיעורי MACE (סיכון יחסי של 0.87) ואוטם שריר הלב (סיכון יחסי של 0.85) ומגמת ירידה בשיעורי תמותה קרדיווסקולארית (סיכון יחסי של 0.89). עוד עולה מהנתונים עליה משמעותית בדימומים מג’וריים (סיכון יחסי של 1.27) ודימומים מג’וריים או מינוריים (סיכון יחסי של 1.20).
התוצאות היו דומות ברובן כאשר סווגו לפי Ticagrelor לעומת Prasugrel, למעט עליה בדימומים מג’וריים/מינוריים עם Prasugrel בהשוואה ל-Ticagrelor.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הטיפול ב-1,000 חולים במעכבים פומיים חדשים של P2Y12 יביא למניעת 16 סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ו-13 אוטמים לבביים, על-חשבון עליה של 6 אירועי דמם מג’ורי.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!