הפסקת טיפול נוגד-קרישה לאחר אבלציה מעלה את הסיכון לאירועים מוחיים בשלושת החודשים הראשונים (מתוך כנס מטעם ה- Heart Rhythm Society)

חולים עם פרפור פרוזדורים לעיתים קרובות מפסיקים את הטיפול בנוגדי-קרישה לאחר אבלציה באמצעות צנתר למרות סיכון מוגבר לאירועים מוחיים, אירועים איסכמיים חולפים, או תסחיף סיסטמי במהלך שלושת החודשים הראשונים לאחר הפרוצדורה, כך עולה מנתונים חדשים.

בסקירה שכללה קרוב ל-7,000 חולים לאחר אבלציה באמצעות צנתר לטיפול בפרפור פרוזדורים, 60.5% מהחולים המשיכו בטיפול פומי בנוגדי-קרישה לאחר שלושה חודשים ורק 62.5% מהחולים שהוגדרו בסיכון גבוה לאירועים מוחיים (מדד CHA2DS2-Vasc של 2 ומעלה) נטלו טיפול פומי בנוגדי-קרישה לאחר 90 ימים.

בקרב חולים שהפסיקו את הטיפול בנוגדי-קרישה  בשלב מסוים במהלך שלושת החודשים הראשונה לאחר הפרוצדורה, הסיכון לאירועים מוחיים היה גבוה פי 8 בהשוואה לחולים שהמשיכו בטיפול הפומי במהלך אותה תקופת זמן.

מהנתונים עולה כי בכל החולים תועד סיכון מוגבר לאירועים מוחיים או אירועים איסכמיים חולפים/תסחיפים סיסטמיים במהלך שלושת החודשים הראשונים במידה והפסיקו את הטיפול בנוגדי-קרישה, אך רק באלו עם מדד CHA2DS2-Vasc של 2 ומעלה תועד סיכון מוגבר לאחר הפסקת טיפול בנוגדי-קרישה מעבר ל-90 ימים. בקרב חולים אלו בסיכון גבוה נרשמה עליה של פי 2.5 בסיכון לאירוע מוחי/אירוע איסכמי חולף/תסחיף סיסטמי, בעקבות הפסקת טיפול נוגד-קרישה פומי לאחר שלושה חודשים בהשוואה לאלו שלא הפסיקו את הטיפול התרופתי.

החוקרים קובעים כי על כל החולים להמשיך בטיפול בנוגדי-קרישה בחודשים הראשונים לאחר אבלציה. במידה והחולה בסיכון נמוך לאירועים מוחיים, מאלו שלא נדרשים לטיפול בנוגדי-קרישה מלכתחילה, ניתן להפסיק את הטיפול לאחר שלושה חודשים. בכל יתר המקרים, יש להמשיך בטיפול בנוגדי-קרישה למשך לפחות 12 חודשים לאחר האבלציה. בנקודה זו, הרופאים יכולים להעריך את גורמי הסיכון של החולה במטרה לקבוע אם יש צורך בהמשך טיפול בנוגדי-קרישה.

מתוך כנס מטעם ה- Heart Rhythm Society

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך