ע"פ מחקר שפורסם בחודש שעבר ב-American Journal of Epidemiology ואשר נסקר גם בהרחבה באתר ה"הארץ" נראה שקיים קשר בין חשיפה לקדמיום, שהיא מתכת רעילה הנמצאת במוצרי מזון רבים, יכולה לקצר באופן משמעותי את הטלומרים – חלבונים שמחוברים לקצות הכרומוזומים ומשמשים מעין מגנים של החומר הגנטי שבתוכם, אפילו ברמות ריכוז נמוכות יחסית. קיימות עדויות רבות לכך שהתקצרות טלומרים קשורה להאצת הזדקנות הגוף ולהתפתחות מחלות רבות, לרבות סרטן ומחלות נוספות הקשורות לזקנה. יש לציין שהקדמיום כבר הוכר ע"י ה-WHO וה-הסוכנות הבינלאומית למחקר בסרטן (IARC) כמסרטן.

השימוש בקדמיום שכיח בתעשיית הסוללות, צבעים ופלסטיק, אך קיים גם בפוספטים המשמשים לדישון וכך גם "זולגים" למזון. כך ניתן למצוא ריכוזי קדמיום גם בפירות וירקות שעברו דישון בפוספטים וגם בדגי ים שנחשפו לשפכים מזוהמים. 

במחקר הנוכחי ניתחו החוקרים את תוצאות מדידת אורכם של הטלומרים בתאי הדם הלבנים ואת רמות הקדמיום בדגימות דם ושתן של 6,700 נבדקים מארה"ב שלא היו עובדי תעשייה כבדה עם רמת חשיפתם לקדמיום. הממצאים הצביעו על כך שחשיפה מוגברת לקדמיום קשורה אכן להזדקנות מוקדמת של תאים. החוקרים מדווחים כי עליה בריכוזי הקדמיום הייתה קשורה לאורך הטלומרים היה קצר יותר. כמו כן נמצא גם כי אנליזה של החומר הגנטי (DNA) ואורך הטלומרים, של תאי הגוף של אנשים בעלי רמות גבוהות של קדמיום, הראתה כי הם מבוגרים יותר ב-11 שנים בממוצע מגילם הביולוגי.