הערכת התועלת של תוספת Panobinostat לטיפול ב-Bortezomib ו-Dexamethasone בחולים עם מייאלומה נפוצה (The Lancet Oncology)

במאמר שפורסם בכתב העת The Lancet Oncology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולות תוצאות מבטיחות להוספת Panobinostat לטיפול בחולים עם הישנות מיאלומה נפוצה או מחלה עמידה לטיפול תרופתי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Panobinostat הינו מעכב של Pan-Deacetylase בעל פעילות סינרגיסטית כנגד מיאלומה בשילוב עם Bortezomib ו-Dexamethasone. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לערוך השוואה בין משלב Panobinostat, Bortezomib ו-Dexamethasone אל מול פלסבו, Bortezomib ו-Dexamethasone בחולים עם הישנות מיאלומה נפוצה או מייאלומה נפוצה עמידה לטיפול.

מדובר במחקר רב-מרכזי, אקראי, מבוקר-פלסבו, בשלב 3, שכלל חולים עם מיאלומה נפוצה עמידה לטיפול תרופתי או חוזרת, שקיבלו 1-3 מחזורי טיפול קודמים. החולים חולקו באקראי לטיפול בן 21 ימים בפלסבו או Panobinostat (20 מ”ג; בימים 1, 3, 5, 8, 10, 12), שני הטיפולים ניתנו בשילוב עם Bortezomib ו-Dexamethasone.

בתקופה שבין 21 בינואר, 2010, ועד 29 בפברואר, 2012, נכללו במחקר 768 חולים, כאשר 387 חולקו לטיפול ב- Panobinostat, Bortezomib ו-Dexamethasone ו-381 חולקו לטיפול בפלסבו, Bortezomib ו-Dexamethasone. חציון משך המעקב עמד על 6.47 חודשים ו-5.59 חודשים, בהתאמה.

חציון ההישרדות ללא-התקדמות היה ארוך יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (11.99 חודשים לעומת 8.08 חודשים, יחס סיכון של 0.63, p<0.0001). עדיין לא ניתן לדווח על נתוני ההישרדות הכוללים, אם כי בעת ניתוח הנתונים הנוכחי, חציון ההישרדות הכוללת עמד על 33.64 חודשים בקבוצת ההתערבות ו-30.39 חודשים בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 0.87, p=0.26). שיעור החולים עם תגובה לטיפול לא היה שונה בין קבוצות הטיפול (60.7% בקבוצת ההתערבות לעומת 54.6% בקבוצת הביקורת, p=0.09); עם זאת, שיעור החולים עם תגובה מלאה או כמעט-מלאה היה גבוה יותר משמעותית בקבוצת ההתערבות (27.6% לעומת 15.7%, p=0.00006).

תגובה מינימאלית תועדה ב-6% מהמטופלים ב- Panobinostat וב-11% מהמטופלים בפלסבו. חציון משך התגובה (תגובה חלקית או טובה מכך) עמד על 13.14 חודשים בקבוצת ההתערבות ועל 10.87 חודשים בקבוצת הביקורת, עם חציון זמן עד לתגובה (תגובה חלקית או טוב מכך) של 1.51 חודשים ו-2.00 חודשים, בהתאמה.

אירועים חריגים חמורים תועדו ב-60% מהמטופלים בקבוצת ההתערבות וב-42% מהמטופלים בקבוצת הביקורת. תופעות לוואי והפרעות מעבדתיות נפוצות בדרגה 3-4 כללו תרומבוציטופניה (57% לעומת 31%), לימפופניה (53% לעומת 40%), שלשולים (26% לעומת 8%), עייפות (24% לעומת 12%) ונוירופתיה היקפית (18% לעומת 15%).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים ארוכי-טווח במטרה לקבוע אם להוספת Panobinostat יש השפעה כלשהי על שיעורי ההישרדות של החולים.

The Lancet Oncology, Early Online Publication, 19 September 2014

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    תסמונת מטבולית מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בנשים עם סרטן שד

    בנשים עם אבחנה של תסמונת מטבולית בעת אבחנת סרטן שד תועד סיכון גבוה יותר משמעותית להישנות ותמותה, בהשוואה לנשים ללא ההפרעה הנ”ל, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שכללה למעלה מ-42,000 נשים ופורסמו בכתב העת Journal of Internal Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים עם תסמונת מטבולית סיכון מוגבר להתפתחות סרטן שד ופרוגנוזה גרועה יותר לאחר […]

  • חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    חדירה לימפווסקולרית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי במקרים של ממאירות עורית ממקור תאי קשקש

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים מקליפורניה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חדירה לימפווסקולרית הינה גורם מנבא בלתי-תלוי של פרוגנוזה שלילית בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי קשקש. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע אם חדירה לימפווסקולרית הינה גורם פרוגנוסטי משמעותי בחולים עם קרצינומה עורית ממקור תאי […]

  • עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    עליה בשיעורי סרטן לבלב וסרטן מעי גס ורקטום בצעירים בארצות הברית

    בין השנים 2000 עד 2021 נרשמה עליה בשיעורי היארעות אדנוקרצינומה של הלבלב בכל קבוצות הגיל בארצות הברית, כאשר העלייה הגדולה ביותר תועדה באלו בגילאי 15-34 שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. במהלך אותה תקופה, נרשמה ירידה בהיארעות הכוללת של אדנוקרצינומה של מעי גס ורקטום, אם כי השיעורים עלו בקרב צעירים יותר. […]

  • הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    הערכה לא פולשנית של נוקשות הטחול מסייעת בחיזוי סיכון לסיבוכי מחלת כבד כרונית

    בדיקת SSM (או Spleen Stiffness Measurement) הדגימה ערך מנבא משמעותי של דה-קומפנסציה כבדית בחולים עם מחלת כבד כרונית מתקדמת מפוצה, עם ערך סף אופטימאלי של 50 kPa, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם פורטאלי הינו גורם פרוגנוסטי מרכזי במחלת כבד כרונית מתקדמת. […]

  • ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    ילדים המתגוררים באזורי עוני בסיכון מוגבר לתמותה עקב מחלה ממארת

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Pediatrics עולה כי ילדים עם סרטן אשר בעת אבחנת המחלה הממארת התגוררו בשכונות עם שיעורי עוני גבוהים בשלושת העשורים הקודמים תועד סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב ממאירות ותמותה עקב ממאירות בכלל, בהשוואה לאלו שהתגוררו באזורים ללא עוני ממושך. החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה שהתבסס על נתוני מחלות ממאירות מסקר Surveillance, […]

  • הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    הפחתת מנת קרינה אינה פוגעת בתוצאות טיפול כנגד ממאירויות של הראש והצוואר

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הפחתת מינון טיפול קרינתי מ-50 גריי ל-43 גריי הייתה בטוחה ולא השפיעה משמעותית על הסיכון להישנות מחלה בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של האורופרינקס, לרינקס או היפופרינקס, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. […]

  • האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    האם מתן תוך-ורידי של מגנזיום עשוי למנוע נזק כלייתי חד משנית לציספלטין

    בחולי סרטן שקיבלו טיפול פרופילקטי במגנזיום תוך-ורידי לפני התחלת טיפול בציספלטין תועד סיכון מופחת לנזק כלייתי חד משנית לטיפול הכימותרפי, בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול במגנזיום דרך הוריד, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק כלייתי חד הינו סיבוך נפוץ וחמור של טיפול בציספלטין ומלווה בתוצאות גרועות יותר. […]

  • צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    צעירים ששרדו מחלה ממארת בסיכון מוגבר לתמותה מסיבות אחרות

    בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, במתבגרים ומבוגרים צעירים ששרדו מחלה ממארת תועד סיכון מוגבר לתמותה מסיבות שאינן קשורות למחלה הממארת, ממצאים בולטים במיוחד בקרב נשים עם ממאירויות המטולוגיות וגידולים מסוימים במערכת העצבים המרכזית, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Journal of Cancer. מדגם המחקר כלל 128,647 מתבגרים ומבוגרים צעירים עם מחלה ממארת בגילאי 15-39 שנים מ-63 […]

  • טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    טיפול כימו-אימונותרפי טוב יותר מטיפול כימו-קרינתי סטנדרטי כנגד ממאירות קשקשית של הוושט

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי טיפול כימו-אימונותרפי קדם-ניתוחי הוביל לשיעורי הישרדות ללא-מחלה ושיעורי הישרדות גבוהים יותר לאחר שנתיים בהשוואה לטיפול כימו-קרינתי קדם-ניתוחי בחולים עם ממאירות מתקדמת-מקומית של תאי קשקש של הוושט. טיפול כימו-אימונותרפי גם לווה בשיעורים נמוכים יותר של הישנות כוללת וגרורות מרוחקות, אך עם שיעור דומה של גרורות אזוריות-מקומיות לעומת טיפול […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך