במאמר שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם הפרעה בסבילות לסוכר וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם, טיפול במשתנים וסטטינים לווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של סוכרת, בעוד שטיפול בחסמי ביתא לווה בהשפעה לא-משמעותית על שיעורי אבחנה חדשה של סוכרת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היקף ההשפעה של טיפול בסטטינים, משתנים וחסמי ביתא בחולים עם הפרעה בסבילות לסוכר וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם, ואבחנה חדשה של סוכרת.
החוקרים בחנו מחדש את הנתונים ממחקר NAVIGATOR (Nateglinide and Valsartan in Impaired Glucose Tolerance Outcomes Research).
החולים בתחילת המחקר לא טופלו מעולם בחסמי ביתא (5,640 חולים), משתנים (6,346 חולים), סטטינים (6,346 חולים) וחסמי תעלות סידן (6,294 חולים). הטיפול בחסמי תעלות סידן נחשב כטיפול בעל השפעה מטבולית נייטראלית.
החוקרים עקבו אחר שיעורי אבחנה חדשה של סוכרת, כפי שהוגדרה לפי הרמות הסטנדרטיות של סוכר בדם בכלל המשתתפים, עם אישור בבדיקות סבילות לסוכר בתוך 12 שבועות לאחר מדידת רמות סוכר מוגברות. הקשר בין כל טיפול והופעה חדשה של סוכרת נבחן באמצעות מודלים סטטיסטיים.
במהלך חציון מעקב של חמש שנים, 915 חולים החלו בטיפול בחסמי ביתא (16.2%), 1,316 חולים החלו בטיפול במשתנים (20.7%), 1,353 חולים החלו בטיפול בסטטינים (22.0%) וב-1,171 חולים הוחל טיפול בחסמי תעלות סידן (18.6%). לאחר תקנון למשתנים בתחילת המחקר וגורמים המשתנים עם הזמן, החוקרים זיהו קשר בין טיפול במשתנים וסטטינים ובין סיכון מוגבר להופעה חדשה של סוכרת (יחס סיכון של 1.23 ושל 1.32, בהתאמה), בעוד שטיפול בחסמי ביתא וחסמי תעלות סידן לא היה קשור עם הופעה חדשה של סוכרת (יחס סיכון של 1.10 ו-0.95, בהתאמה).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מנתוני המחקר עולה כי טיפול בסטטינים ומשתנים מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת במטופלים עם הפרעה בסבילות לסוכר, כאשר לטיפול בחסמי ביתא לא הייתה השפעה משמעותית על סיכון זה.
BMJ
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!