השפעה נוגדת חרדה של מדיטציה מביאה לשינויים במח הניתנים לזיהוי באמצעות MRI (מתוך ה-Social Cognitive and Affective Neuroscience)

חרדה היא מצב קוגנטיבי הקשור ליכולת של אדם לשלוט ברגשותיו ולהתמודד עם איומים. מדיטציה מודעת נמצאה במחקרים קודמים כקשורה ליכולת לשלוט בחרדה. במחקר חדש ניסו החוקרים לבחון באיזה מנגנון בדיוק מצליחה המדיטציה לשפר את מצב  החרדה;  החוקרים מצאו כי במטופלים ללא נסיון במדיטציה, שהשתתפו באימון מדיטציה מודעת במשך ארבעה ימים או יותר נמצאו  (בהדמיות –  MRI) שינויים במנגנונים מוחיים הקשורים להורדה ברמת החרדה.

לדברי החוקרים, למדיטציה יכולת לסייע בשיפור תפקוד קוגנטיבי, חרדה וכשיכוך אבים, כך מעדויות ממחקרים קודמים. עם זאת, בעבר לא הצליחו לתעד בעזרת הדמיות שינויים המתרחשים במח הקשורים לחרדה. במחקר זה השתתפו 15 מתנדבים בריאים עם רמות חרדה נורמליות, ללא נסיון בביצוע מדיטציה, שלקחו חלק ו ב-4 מפגשי תרגול מדיטציה בני 20 דקות כל אחד, בהם למדו טכניקות לביצוע של מדיטציה מודעת.

התרגול כלל התמקדות בנשימה והכרה מודעת במחשבות ורגשות המסיחות את הדעת,  והחלטה שלא להתייחס אליהן. בתרגול מונחים המשתתפים לשמור על יציבה ישרה תוך תשומת לב לעליה ולירידה של בית החזה והבטן עם הנשימה. כשהמשתתף חש שדעתו מוסחת הוא מונחה להכיר בהסחת הדעת ולשחרר אותה ולחזור להתמקד בנשימה ובכך הוא לומד לשלוט בתגובה הרגשית.

לפני ואחרי כל אימון מדיטציה המשתתפים (שהיו תלמידים לתואר שני או שהשתייכו לצוות הפקולטה) עברו הדמייה של פעילות המח באמצעות MRIבנוסף ענו המשתתפים על שאלון ה- State Anxiety Inventory, בן עשרים הפרטים ( שהוא תת שאלון של ה- State Trait Anxiety Inventory) לפני ואחרי ההדמייה.

המשתתפים דיווחו על ירידות של עד 22% ברמות החרדה הקשורות למדיטציה, ה-MRI עצמו מצא כי הירידה בחרדה היתה קשורה להפעלה של קורטקס הסינגולייט הקדמי (anterior cingulate cortex) ושל הקורטקס הונטרומדיאלי הפרה-פרונטלי (vmPFC), ventromedial prefrontal cortex) , בהם יש פעילות נמוכה יותר בנוכחות של חרדה.   לדברי החוקרים, ה-vmPFC קשור גם לשינוי בהערכה קונטקסטואלית של שינויים רגשיים.  הפעלה של חלק זה קשורה לויסות של שינויים רגשיים מסדר גבוה, כולל רגולציה של רגשות שליליים. 

בנוסף, כותבים החוקרים, דיווח אודות רמות חרדה גבוהות יותר הקשורות לפעילות שיגרתית רבה יותר ב-MRI משקף כנראה אי יכולת לשלוט על מחשבות טורדניות.  לדברי החוקרים, הממצאים מעידים כי המדיטציה המודעת יכולה לשמש כבאפר לחרדה. גם לאחר אימון קצר ניתן להפחית את ההרהורים ולשנות את מוקד תשומת הלב ואת דרך התגובה לאירועים.

 לכתבה במדסקייפ

לתקציר המחקר

  Soc Cogn Affect Neurosci (2013)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    השמנה ואיכות תזונה ירודה נפוצים בחולים עם הפרעה פסיכיאטרית חמורה

    מסקר במבוגרים עם מחלות פסיכיאטריות חמורות שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Nutrients עולה כי השמנה מדווחת ב-42% מהמשתתפים, לצד איכות תזונה ירודה והתערבויות לא יעילות להפחתת משקל למרות המאמצים, עדות לפערים בגישות לטיפול במשקל העודף באוכלוסייה זו. החוקרים השלימו סקר שכלל שאלונים באינטרנט, בדואר ובסיוע חוקרים והופנו ל-529 מבוגרים (גיל ממוצע של 49.3 שנים, 58% גברים) […]

  • שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    שכיחות גבוהה של לויקופניה בילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס

    במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Pediatrics מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כמחצית מהילדים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס פיתחו לויקופניה, אם כי מרבית המקרים (89%) היו קלים, ללא מקרים מסכני-חיים או מקרי תמותה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 198 חולים מתחת לגיל 18 שנים תחת טיפול בנוגדי-פרכוס בבית חולים בשבדיה. החוקרים אספו […]

  • טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 אינו צפוי להביא לעליה בסיכון לאובדנות

    במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם קרוב ל-60,000 מטופלים עם סוכרת או השמנת-יתר, מהן עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאובדנות בין אלו שטופלו בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ואלו בזרוע הפלסבו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיווחים ראשוניים אודות סיכון מוגבר לאובדנות בקרב […]

  • האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    האם שימוש במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון למחלת פרקינסון?

    אבחנה של דום נשימה חסימתי בשינה עשויה להביא לעליה בסיכון למחלת פרקינסון, אך שימוש מוקדם במכשיר CPAP עשוי להפחית את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Neurology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ובין מחלת פרקינסון, […]

  • ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    ריכוז נמוך של sNRP-1 מנבא דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2

    מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism עולה כי רמות נמוכות של sNRP-1 (או Soluble Neuropilin-1) נקשרו עם דיכאון בחולים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2, כאשר הקשר נותר עקבי בכל קבוצות הגיל. מחקר החתך נועד לבחון את הקשר בין רמות sNRP-1 ובין דיכאון ב-837 מבוגרים עם אבחנה חדשה של סוכרת מסוג 2 […]

  • שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    שילוב ADHD עם מחלות רקע עשוי להביא לעליה בסיכון להתנהגות פושעת

    הפרעת קשב, ריכוז/היפראקטיביות (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder, או ADHD) במבוגרים מלווה בסיכון מוגבר להתנהגות פושעת, בעיקר בגברים ובאלו עם מחלות רקע, דוגמת הפרעת שימוש באלכוהול, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Law and Psychiatry. מחקר החתך כלל 308 מבוגרים שאובחנו עם ADHD (גיל ממוצע של 34 שנים, 66% גברים), אשר עברו הערכה […]

  • טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    טיפול ב-Cenobamate עשוי להפחית את הסיכון לפרכוסים בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול (Epilepsia Open)

    מתוצאות מחקר עולם-אמיתי שפורסמו בכתב העת Epilepsia Open עולה כי Cenobamate הינו טיפול יעיל בחולים עם אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי, כאשר קרוב למחצית מהחולים השיגו ירידה של לפחות 50% בתדירות פרכוסים לאחר שלושה חודשים. אירועים חריגים בדרגה קלה-עד-בינונית תועדו ב-30.9% מהחולים ורובם חלפו עם הזמן. המחקר הרב-מרכזי, רטרוספקטיבי, תצפיתי, כלל 19 בתי חולים בגרמניה, צרפת […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך