האם טיפול כירורגי יעיל יותר מטיפול שמרני בהיצרות תעלת השדרה, ומהו הטיפול השמרני היעיל ביותר?/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

היצרות תעלת השדרה ( (Spinal stenosis SS היא תהליך ניווני הפוגע בעיקר בעמוד השדרה המותני. יש שמצב זה אינו מלווה בתלונות, אך יתכנו תסמינים הקשורים לגב ולרגליים וצליעה נוירולוגית (Spinal claudication ). המחלה פוגעת בעיקר במבוגרים מעל גיל 50 שנה.

יש שטיפול שמרני ל SS , משפר את מצבו של המטופל. מקובלות שיטות טיפול שמרניות הכוללות בין השאר חיזוק שרירים, תרגילי כיפוף, נטילת קלציטונין, טיפולי כירופרקטקיה, זריקות אפידורליות ועוד. הטיפול הכירורגי, הנמצא בשנים האחרונות בתנופה בעיקר בארה”ב, מתבסס על דה-קומפרסיה או איחוי חוליות.

מטרת המאמר הייתה לסקור את הספרות הרפואית העוסקת בטיפולים ב SS ולהשוות בין טיפול כירורגי לשמרני ובין שיטות הטיפול השמרניות.

שיטות: סקירת ספרות רלבנטית של עבודות מבוקרות עם חלוקה אקראית בין קבוצות המטופלים (RCT ), שנושאן מטופלים שלקו ב SS , התלוננו על כאבי גב ו/או רגליים וקבוצה אחת במחקר טופלה שמרנית.

דרגות כאב ומגבלה גופנית היוו מדד עיקרי לתוצאת הטיפול. התוצאות נמדדו לטווח קצר (עד 3 חודשים), בינוני (3-12 חודשים) ולטווח ארוך (מעל שנה).

מתוך 653 תקצירי מאמרים נבחרו 31 עבודות שעמדו בדרישות החוקרים.

תוצאות:  18 מאמרים נמצאו באיכות גבוהה. הטיפול השמרני כלל שיטות שונות של טיפול פיזיקלי טיפול תרופתי (NSAID , קלציטונין, פרוסטגלנדין, ויטמין B 12)הזרקות, מחוכים, מנוחה, מקל עזר בהליכה, טיפולי על קול, הדרכה (Back school )  ועוד.  

בהשוואה בין טיפול כירורגי בו בוצעה דה-קומפרסיה לעומת טיפול שמרני, נמצא כי הטיפול הכירורגי עדיף (מבוסס על 4 מאמרים).

זריקות סטירואידים אפידורליות לא היו יעילות יותר לטווח ארוך מטיפול פיזיקלי אחר או מהזרקות סליין או סליין וחומרי אילחוש.

קלציטונין לא נמצא יעיל יותר מפלצבו או פאראצטמול.

טיפול פיזיקלי נמצא פחות יעיל מטיפול ניתוחי אך יעיל יותר לעומת קבוצת הביקורת לטווח הקצר.

דיון: טיפול כירורגי נמצא יעיל יותר משמרני ב 4 עבודות מהן רק אחת באיכות גבוהה. במאמר סקירה נוסף בו בוצעה מטא-אנליזה, הגיעו החוקרים למסקנות דומות. הניתוח יעל יותר מבחינת תוצאות כאב, מגבלה פיזית, ואיכות חיים הן בטווח הקצר והן לטווח הארוך.

לא נמצאה עדיפות משמעותית לשיטת טיפול פיזיקלי מסויימת לעומת אחרות.

אמנם המסקנה הנגזרת ממאמר זה תומכת בטיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני במקרי SS , אך החוקרים מסתייגים באומרם, כי יתכן שחלוקת המטופלים לקבוצות הטיפול מראש לא הייתה מקרית לחלוטין ולכן סביר היה להניח כי הטיפול הכירורגי יהיה מוצלח יותר מהשמרני. עוד מדגישים המחברים את העלות הכספית הגבוהה הכרוכה בניתוחים אלו וכן אחוז סיבוכים יחסית גבוה (עד 35% סיבוכים, עד 23% ניתוחים חוזרים).

Maya S. Comerb C. Is surgery more effective than non-surgical treatment for spinal stenosis, and which non-surgical treatment is more effective? A systematic review. Physiotherapy 99 (2013) 1220

הערות העורך: מסקנת העבודה היא שבמקרי היצרות תעלת השדרה טיפול כירורגי עדיף על טיפול שמרני מכל סוג. עוד משתמע כי תוצאות טיפול שמרני לטווח הארוך, כולל טיפול פיזיקלי, אינן מזהירות בלשון המעטה. איך מתקדמים, איך והאם מיישמים את מסקנות המחקר ? האם מפסיקים טיפול פיזיקלי למטופלים הלוקים בהיצרות תעלת השדרה ומפנים את כולם לטיפול כירורגי? 

המחברים מצדם בסיכום העבודה ממליצים על ביצוע מחקרים נוספים באיכות גבוהה לטווח ארוך על מנת לגבש המלצות חותכות לגבי השוואה בין טיפול שמרני לכירורגי ואינם שוללים טיפול שמרני.

ואנו מה נמליץ למטופלים? על פניו סביר להניח, כי למרות שאין עדות מגובה סטטיסטית ליעילות טיפול פיזיקלי מעבר לטווח הקצר, יש מטופלים שייהנו מטיפול כזה ויוכלו להימנע מטיפול כירורגי על הסיבוכים הכרוכים בו. מצד שני חובה עלינו כמטפלים בפיזיותיראפיה או כמפנים לטיפול זה, לחשוף את סיכויי הצלחת הטיפול שאינם גדולים ובהחלט לא לשלול על הסף טיפול כירורגי.   

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    טיפול ניתוחי משפר תוצאות בקרב חולים עם קישיון מלא של המרפק

    בחולים עם התגרמות הטרוטופית חמורה סביב המרפק עם קישיון של המרפק תועדה תועלת להתערבות ניתוחית בשילוב עם תכנית שיקום, כאשר למעלה מ-75% מהחולים שמרו על טווח תנועה של לפחות 100 מעלות לאחר שנתיים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons. במסגרת המחקר בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את […]

  • חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    חשיבות גיל המטופל בתוצאות ארוכות הטווח לאחר ניתוח כריתת כיס מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology עולה כי השלמת ניתוח כריתת כיס מרה לפני גיל 40 מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בטווח הארוך, קשר העשוי לנבוע בחלקו משיעורים גבוהים יותר של צריכת אלכוהול ועישון. החוקרים משבדיה השלימו מחקר עוקבה ארצי להערכת התמותה בטווח הארוך לאחר ניתוח כריתת כיס מרה ב-159,946 מבוגרים (62.2% […]

  • השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    השפעה שלילית של דיכאון על תגובה לטיפול בחולים עם ספונדילוארתריטיס אקסיאלי

    בחולים עם אבחנה של ספונדילוארתריטיס אקסיאלי ותסמיני דיכאון בדרגה בינונית-עד-חמורה תועדו סיכויים נמוכים יותר להשגת פעילות מחלה נמוכה ומחלה לא-פעילה לאחר התחלת טיפול סיסטמי, בהשוואה לחולים עם המחלה הריאומטית וללא תסמיני דיכאון או עם תסמיני דיכאון קלים בלבד, כך על-פי תוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת RMD Open. המחקר התצפיתי נועד לבחון את ההשפעה של […]

  • התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    התערבות ניתוחית עדיפה על טיפול שמרני בקשישים עם דלקת כיס מרה

    טיפול ניתוחי בדלקת חדה של כיסה המרה בקשישים עם מחלות רקע רבות לווה בשיעורים נמוכים יותר של אשפוז חוזר וביקורים בחדרי מיון, בהשוואה לטיפול שמרני, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery  וקוראים תיגר על המוסכמה כי מדובר במטופלים במצב קשה מדי בכדי לעמוד בניתוח. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דלקת חדה […]

  • ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה מלווה בסיכון מוגבר לנזק לדרכי מרה

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי שיעורי הפגיעה בדרכי מרה גבוהים פי שלוש לאחר ניתוח כריתת מרה בסיוע רובוטי, בהשוואה לניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשור האחרון נרשמה עליה של פי 37 בשיעורי ניתוח רובוטי לכריתת כיס מרה ועלה חשש כי גישת ניתוח זו […]

  • גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    גורמי סיכון לאשפוז חוזר לאחר ניתוח סרטן מעי גס ורקטום

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי כ-12% מהחולים עם סרטן מעי גס ורקטום אושפזו בשנית באופן לא-צפוי בתוך 31 ימים מההתערבות הניתוחית. מהנתונים עולה כי גורמי סיכון לאשפוזים חוזרים כללו גיל מתקדם, מחלות רקע, שלב גידול מתקדם, סיבוכים לאחר-ניתוח וגידול הממוקם ברקטום, כאשר מין נקבה זוהה […]

  • טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    טיפול במעכבי IL-17A מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית (Alimentary Pharmacology and Therapeutics)

    בחולים עם פסוריאזיס או דלקת חוליות מקשחת, טיפול במעכבי IL-17A, בפרט Secukinumab, מלווה בסיכון מוגבר למחלת מעי דלקתית בהשוואה לטיפול ב-Apremilast, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alimentary Pharmacology and Therapeutics. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות חולים תחת מגוון תכניות ביטוח רפואי בארצות הברית ונועד לבחון את הקשר בין טיפול במעכבי IL-17A ובין […]

  • אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    אכאלזיה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בחולים עם אכאלזיה תועד סיכון מוגבר לתמותה בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית, עם מקרה תמותה אחד נוסף לכל שישה חולים עם אכאלזיה לאורך מעקב של עשר שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. החוקרים השלימו מחקר עוקבה מותאם בשבדיה שכלל חולים עם אבחנה של אכאלזיה שעברו בדיקה אנדוסקופית עם ביופסיה בין […]

התכנים המוצגים באתר זה מיועדים לאנשי צוות רפואי בלבד

אם כבר נרשמת, יש להקליד את פרטי הזיהוי שלך