מתוצאות מחקר חדש עולה כי לגודל קרצינומה של קורטקס האדרנל אין חשיבות רבה בניבוי נוכחות מחלה גרורתית, ואין קורלציה עם שיעורי ההישרדות של החולים לאחר כריתת הגידו. במקום זאת, יש להתבסס על קצב גדילת הגידול, גיל ומחלות-רקע של החולים בתהליכי קבלת ההחלטות.
החוקרים הציגו את ממצאי המחקר בכנס השנתי ה-98 מטעם American College of Surgeons. הם התבססו על נתונים ארציים אודות מחלות ממאירות (1985-2000) וניתחו את ההשפעה של גודל קרצינומה של קורטקס האדרנל על שיעורי המחלה הגרורתית ושיעורי ההישרדות לאחר כריתת הגידול.
בדיקות הדמיה מזהות לעיתים קרובות מסות אקראיות באדרנל, עם שכיחות של 4-6% מהאוכלוסייה הכללית. כריתת אדרנל מבוצעת על-בסיס הערכה אם המסה ממאירה או אם ישנה פעילות מטבולית. כעת החוקרים זיהו 988 מקרים של קרצינומה מקומית של קורטקס האדרנל ו-1260 מקרים של קרצינומה אזורית/מרוחקת של קורטקס האדרנל. הם הצליחו לאסוף נתונים אודות 1721 חולים, 756 חולים עברו ניתוח לכריתת האדרנל בשל ממאירות מקומית.
החוקרים סיווגו את הגידולים לשלוש קטגוריות מקובלות: פחות מ-4 סנטימטרים, 4-6 סנטימטרים ומעל 6 סנטימטרים.
מהסקירה הראשונית עלה כי אין קורלציה בין גודל הגידול בעת האבחנה ובין הסבירות למחלה לא-מקומת. החוקרים בחנו שוב את הנתונים במרווחים של שני סנטימטרים, ומצאו כי לאחר שהגידולים עולים על גודל של 12 סנטימטרים, נראה כי ניתן לזהות מגמה אופיינית.
כאשר החוקרים בחנו את ההישרדות היחסית לאחר חמש שנים, הם זיהו הבדל מובהק סטטיסטית בין חולים עם גידולים קטנים מ-6 סנטימטרים (הישרדות ממוצעת של 69.3 חודשים), ואלו עם גידול גדול מ-6 סנטימטרים (ממוצע של 59 חודשים).
עם זאת, מניתוח רב-משתנים עלה כי גיל החולה, ולא גודל הגידול, היה המנבא המשמעותי היחיד להישרדות (p<0.01).
החוקרים מאמינים כי נראה כי סף 6 סנטימטרים הינו סף הולם יותר מהסף המשמש כיום (4 סנטימטרים) בחולים אלו.
American College of Surgeons (ACS) 98th Annual Clinical Congress
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!