במאמר חדש שפורסם בכתב העת BMJ מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי מודל ניבוי מעודכן, הכולל גיל, מין, תסמינים וגורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, מאפשר הערכה מדויקת של הסבירות טרם הבדיקה למחלת עורקים כלילית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לפתח מודל ניבוי להערכה טובה יותר של הסבירות טרם הבדיקה למחלת עורקים כליליים באוכלוסיות עם שכיחות נמוכה. הם ערכו סקירה רטרוספקטיבית של נתוני מטופלים מ-18 בתי חולים באירופה וארצות הברית.
כל המשתתפים במחקר סבלו מכאב חזה יציב, ללא עדות למחלה קודמת של העורקים הכליליים, במידה והופנו לבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת של העורקים הכליליים או לצנתור כלילי.
היעד העיקרי של החוקרים היה מחלה חסימתית בעורק הכלילי (היצרות של 50% ומעלה בקוטר בלפחות כלי דם אחד, כפי שתואר בצנתור). המודלים המנבאים כללו מודל בסיסי (גיל, מין, תסמינים ונסיבות), מודל קליני (גורמים שנכללו במודל הבסיסי וגם סוכרת, יתר לחץ דם, דיסלפידמיה ועישון) ומודל מורחב (גורמים שנכללו במודל הקליני וגם שימוש בבדיקת CT להערכת מדד הקלציום בעורקים הכליליים).
מדגם המחקר כלל 5677 משתתפים (3283 גברים, 2394 נשים), מהם 1634 אובחנו עם מחלה חסימתית של העורקים הכליליים בצנתור של העורקים הכליליים. כל המנבאים האפשריים היו קשורים באופן מובהק סטטיסטית עם נוכחות מחלה. המודל הקליני הביא לשיפור יכולת הניבוי, בהשוואה למודל הבסיסי; מדד קלציום בעורקים הכליליים במודל המורחב זוהה כגורם מנבא מג’ורי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מודל הניבוי המעודכן מסייע בניבוי מדויק של הסבירות למחלת עורקים כליליים באוכלוסיות עם שכיחות נמוכה של המחלה. הוספת מדדי קלציום בעורקים הכליליים מביאה לשיפור נוסף בהערכה המבוססת על המודלים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!