השכיחות של קרטופלסטיקה בילדים גדלה, ושיעורי ההצלחה שלה גדלו במהלך 20 השנים האחרונות. התוצאות המשופרות נובעות מהתקדמות בטיפול שלאחר הניתוח ומההתפתחות במיקרו-כירורגיה של הקרנית. מאידך, התוצאות של ((PKP penetrating keratoplasty בילדים עדיין אינן טובות כמו אלה שבמבוגרים.
הקרנית של תינוקות הינה דקה יותר ופחות קשיחה בהשוואה לקרנית של מבוגרים, ולכן הקרטופלסטיקה קשה יותר לביצוע מבחינה טכנית. גורמים אחרים המשפיעים על התוצאה בילדים הם אפשרות של לחץ חיובי מוגבר של הזגוגית, תגובה פיברינואידית מוגברת לאחר הניתוח, סיכון מוגבר של זיהום ושל דחייה המלווים באיבוד שכיח של תפרים, וכן הקושי של ילדים לדווח על הופעת סימפטומים מדאיגים לאחר הניתוח.
גורם מפתח בצפיית ההצלחה של PKP בילדים ותינוקות הינו הסיבה לניתוח ההשתלה, והסיכוי להצלחה גדל ככל שגיל המושתל גבוה יותר. חולים בגיל צעיר מ- 5 שנים, לרוב זקוקים להשתלה בגלל עכירות קרנית מולדת כמו Peters anomaly, בעוד שמתבגרים לרוב עוברים ניתוח השתלת קרנית בגלל מצבים כמו קרטוקונוס. גם למיקום הגיאוגרפי יש השפעה על סוגי האינדיקציות השכיחות במקומות שונים בעולם. בסין ובערב הסעודית יש שכיחות מוגברת של דיסטרופיה אנדותליאלית תורשתית מולדת, בהשוואה לאוסטרליה וניו-זילנד. באופן כללי בילדים גדולים יותר ומתבגרים השתל מצליח יותר מאשר בתינוקות.
על ידי שימוש בנתונים שנאספו באופן פרוספקטיבי על ידי ה- Australian Corneal Graft Registry באוכלוסייה גדולה של חולים, בדקו חוקרים אוסטרליים את גורמי הסיכון הבלתי תלויים המשפיעים על קליטת השתלים ועל התוצאות של חדות הראייה ב- 765 השתלות קרנית PKP שבוצעו ב- 640 חולים שגילם צעיר מ- 20 שנים, והשוו את התוצאות בקרב התינוקות לעומת בקרב המתבגרים. לשימוש בנתונים מהרישום הארצי יש היתרון בכך שהוא כולל את כל הנתונים ולא רק את אלה שבמוסד אקדמי. החוקרים היו ממחלקת העיניים של Flinders University, Adelaide ולצורך מחקר זה עברו על הרישומים של 14865 ניתוחי PKP שבוצעו ב- 11929 חולים ממאי 1985 ועד יוני 2009. את הניתוחים ביצעו 381 מנתחים ואת בדיקות המעקב ביצעו 253 רופאי עיניים. התוצאים העיקריים היו הסיכוי להצלחת השתלת הקרנית וחדות הראייה (לפי לוח סנלן) בבדיקת המעקב המאוחרת ביותר.
נמצא שהתוצאות בילדים שגילם פחות מ- 5 שנים היו גרועות בהשוואה לתוצאות בחולים בגילאים 5 עד 12 שנים. במתבגרים (13 עד 19 שנים) היו עם תוצאות טובות יותר מאשר בקבוצות הגיל האחרות. 85% מההשתלות במתבגרים היו בגלל קרטוקונוס. גורמים אשר השפיעו באופן משמעותי על מידת ההצלחה בהשתלות קרנית בילדים ומתבגרים היו הסיבה להשתלה, דלקת בשתל, היסטוריה של ניתוח תוך עייני, וסקולריזציה, אפיזודות של דחייה, ניתוחים שבוצעו לאחר השתלת בקרנית, וניתוחי רפרקציה. 14% מההשתלות בילדים נכשלו, ומתוכם 65% נכשלו תוך שנתיים לאחר ההשתלה. ב- 44% מהמקרים סיבת הכישלון לא הייתה ידועה (18) או דחייה בלתי הפיכה (30).
מסקנת החוקרים הייתה שניתוח השתלה בגלל קרטוקונוס במתבגרים היה עם הצלחה מצוינת. בתינוקות תוצאות השתלה גרועות וחדות ראייה גרועה לאחר ההשתלה הופיעו במיוחד במקרים בהם ההשתלה בוצעה בגלל Peters anomaly. הצלחת ההשתלה הושפעה יותר מהאינדיקציה לניתוח מאשר מגיל המנותח. הסיבה העיקרית לכישלון הניתוח הייתה דחייה בלתי הפיכה. באופן כללי השתלות הקרנית שיפרו את הראיה הבילטראלית באוכלוסיית החולים בגיל הילדות.
Lowe MT, Keane MC, Coster DJ, Williams KA.
The Outcome of Corneal Transplantation in Infants, Children, and Adolescents
Ophthalmology 2011;118:492497.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!