Graves’ disease הינה הפרעה אוטואימונית רב-מערכתית שפוגעת בבלוטת התירואיד, בארובות, בעור הפרה-טיביאלי (pretibial) ובכריות האצבעות. המעורבות הארובתית או graves orbitopathy (GO), כוללת צירוף משתנה של הממצאים: רטרקציה של העפעפיים, נפיחות עפעפיים, פרופטוזיס, הגבלת תנועות העיניים, ולעיתים גם לחץ על עצב הראיה. ההפרעות הגוזלות את נפח הארובה מסבירות את רוב התופעות האלה. הראו שב- GO ניתן למצוא הגדלה משמעותית בנפח השרירים החוץ-עיניים. מצאו גם יצירה de novo של שומן ארובתי בחולים כאלה. הפיכת חלק מהפיברובלסטים שבארובה לתאי שומן (adipocytes) נחשב כיום כתהליך העיקרי בפתוגנזה של GO. בדיקות באמצעות CT ו- MRI הראו בברור שבחולי GO יש קשת של שינויים בנפח הרקמות הרכות, החל מהגדלה בנפח השרירים בלבד ועד הגדלה בנפח השומן בלבד. בנוסף לזאת נמצא שבחלק מחולי GO יש בעיקר פרופטוזיס ו/או רטרקציה של עפעפיים, בעוד שבחולים אחרים יש בעיקר הפרעה בתנועות העיניים. לאור ממצאים אלה, יש המניחים שניתן לחלק את הארובות של חולי GO לארבע קבוצות: 1) ללא הגדלה בנפח השומן או בנפח השרירים, 2) הגדלה רק בנפח השומן, 3) הגדלה רק בנפח השריר, 4) הגדלה הן בנפח השומן והן בנפח השריר. אם אכן קיימות קבוצות כאלה במציאות, יהיו להן מאפיינים קליניים שונים והטיפול בהן יהיה שונה.
עד עתה, היה קשה לבדוק הנחה זו, כיון שלא היו כלים מדויקים ואמינים למדידת נפח הרקמות הרכות השונות בארובה, וכן לא היה בנמצא ערכים להשוואה. מצב זה השתנה כיון שהוצג כלי מדידה אמין ומדויק, המבוסס על CT, למדידת נפחי הרקמות הרכות בארובה, ובעזרתו נמדדו בלבנים נפחי הרקמות הרכות בארובות בקבוצות גיל שונות.
במחקר הנוכחי, המטרה הייתה לחשב את נפח השומן והשריר בחולי GO, ולבדוק אם ניתן לקבצם בקבוצות לפי הגדלת נפח השומן או השריר ולהעריך לפיהם מאפיינים עיניים ואנדוקרינולוגים שונים. המחקר בוצע על ידי המפתחים של השיטה מבוססת ה- CT למדידת נפחי הרקמות הרכות בארובה, שהינם חוקרים הולנדיים ממרכז הארובה במחלקת העיניים ומהמחלקה לאנדוקרינולוגיה ולמטבוליזם של ה- Academic Medical Centre, University of Amsterdam, ומ- University Eye Clinic Maastricht. המחקר היה על סדרת מקרים עוקבים שכללה 95 חולי GO לבנים ממרפאת העיניים של חולי התירואיד. התוצא העיקרי היה תת-קבוצות ב- GO והמאפיינים העיקריים שלהם.
התוצאות הראו שניתן לחלק את החולים לתת-קבוצות: קבוצה 1) ללא הגדלה בנפח שומן או בנפח שריר בארובה (24 חולים מתוך 95), קבוצה 2) הגדלה רק בנפח שומן ארובתי (5 חולים מתוך 95), קבוצה 3) הגדלה רק בנפח השריר בארובה (58 חולים מתוך 95), קבוצה 4) הגדלה הן בנפח השומן והן בנפח השריר (8 חולים מתוך 95). החולים עם הגדלת נפח השריר היו בגיל מתקדם יותר, ערכי thyroid-stimulating hormonebinding inhibitory immunoglobulin TBII היו גבוהים יותר, היו עם פרופטוזיס בולט יותר, ועם הגבלה רבה יותר בתנועות העיניים בהשוואה לחולים ללא הגדלה של נפח השרירים. החולים עם הגדלה בנפח השומן הארובתי נבדלים מאלה ללא הגדלה בנפח השומן רק בכך שהיו עם פרופטוזיס ניכר יותר. מדדי הפעילות הקליניים לא היו שונים בקבוצות השונות.
מסקנת החוקרים הייתה שמחולי GO בסדרה שלהם, 25 אחוזים היו בעלי נפח שומן ושריר ארובתי בתחום הנורמה לגילם. הגדלה בנפח השומן נראתה ב- 14 אחוזים מחולי GO ואופיינה בפרופטוזיס. הגדלה בנפח השריר בארובה נמצאה ב- 70 אחוזים מחולי סדרה זו, שהתאפיינו בגיל מתקדם יותר, ערכי TBII גבוהים, וכן יותר פרופטוזיס והגבלה בתנועות העיניים.
Regensburg NI, Wiersinga WM, Berendschot TTJM, Potgieser P, Mourits MP.
Do Subtypes of Graves Orbitopathy Exist?
Ophthalmology 2011;118:191196.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!